נביא שקר

הנבואה ניתנה לשוטים

תג: פוליטיקה

רשימת המשאלות של נפתלי בנט

אם וכאשר אתם מרפרפים על מוצרים באמזון, יש כפתור קטן שמוסיף את המוצר ל׳רשימת המשאלות׳ שלך. זה פיצ׳ר שנועד לאפשר לאנשים להגיד ׳אני לא אקנה את זה עכשיו, אבל אולי אחר-כך׳. חלק מהמטרה המקורית היה לאפשר לאנשים אחרים לראות מה אתה רוצה ולקנות לך את זה. אני לא מכיר מישהו שמשתמש ברשימת המשאלות כך, אבל זאת הסיבה שרשימת המשאלות היא פומבית.

אשלי פיינברג הצליחה למצוא כך את רשימת המשאלות של כמה דמויות פוליטיות בארצות-הברית, שמיהרו להכחיש אבל גם למחוק את הרשימות. האמת שההכחשות יותר מעניינות מהרשימות עצמן.

בישראל הסיכוי שדמויות ציבוריות ישתמשו באמזון הוא נמוך יותר, מן הסתם, אבל החלטתי לבדוק כל מיני אנשים בחצי-אקראי. הרוב לא עולים בחכה ומי שכן עולה משעמם והרשימות קצרות (הידעתם שאנשיל פפר חשק בפויינטר למצגות? או שבן-דרור ימיני עיין בספרי לימוד על טיהור אתני?)

אבל אז נתקלתי בנפתלי בנט. משהו קצר לפני שאני מציג את הרשימה:

א. אי אפשר להיות בטוחים ב-100% שזה הפוליטיקאי נפתלי בנט, אבל אני די בטוח שזה כן הוא. זה לא בדיוק שם נפוץ, ותאריך יום-ההולדת של המשתמש באמזון מתאים לתאריך יום ההולדת של בנט הפוליטיקאי.

ב. אין כאן משהו מרעיש או פואנטה מיוחדת. הדבר היחיד שאולי מעניין הוא שבנט בדק לא מעט ספרים פוליטיים (כגון ׳איך לנצח בקמפיין הרשאון שלך׳) עוד בשנת אלפיים, הרבה לפני שהוא היה מעורב באופן רשמי בפוליטיקה או ב׳מחאת המילואימניקים׳.

הרשימה

Screen Shot 2017-08-31 at 10.27.31 AMScreen Shot 2017-08-31 at 10.27.39 AMScreen Shot 2017-08-31 at 10.27.48 AMScreen Shot 2017-08-31 at 10.27.58 AMScreen Shot 2017-08-31 at 10.28.06 AM

מודעות פרסומת

מדד השמאלנות המנורמל

 בימים האחרונים אביגדור ״אני אפיל את סכר אסואן על איסמאעיל הנייה״ ליברמן מציע לבנות בגושי ההתנחלויות במקום במקומות מבודדים כמו עמונה, ומתויג כ׳שמאלן׳ על-ידי אנשים שחושבים שהם ימינה ממנו.

תהיתי עד כמה הכינוי הזה מודבק לאנשים שונים במערכת הפוליטית. בדקתי כמה תוצאות אפשר למצוא בגוגל אם מקלידים ״איקס הוא שמאלן״ או ״איקס הוא שמאלני״ או ״איקס שמאלני״ או ״איקס שמאלן״, אם מחליפים את ׳איקס׳ בשורה של אנשים מהמערכת הפוליטית.

הנה התוצאות:

leftist1

כאמור, ׳מדד השמאלנות׳ בציר הוואי הוא סכום מספר תוצאות החיפוש בגוגל עבור כל הביטויים האלה.

יש משהו קצת לא הוגן בגרף הזה, כיוון שהוא לא לוקח בחשבון את העובדה שיש אנשים שהם יותר פופולריים במנועי חיפוש בלי קשר לכינויי גנאי. לאור זאת יצרתי ׳מדד שמאלנות מנורמל׳, שהוא פשוט מדד השמאלנות מחולק בכמות התוצאות שגוגל מחזיר עבור השם של הדמות הפוליטית בלי קשר לכינוי הגנאי.

הנה התוצאות:

leftist2

אפשר להסיק מזה כל מיני דברים. התחושה שלי אישית היא שאם היה מדד יותר ׳אמיתי׳ למיקום בציר השמאל-ימין, אז ׳מדד השמאלנות המנורמל׳ היה יוצר פונקציה בצורת ח. כלומר, אנשים שהם באופן ברור שמאל לא מתוייגים ככאלה באופן מגנה, ואנשים שברור שהם ימין בצד הקיצוני גם לא מתוייגים ככאלה. אבל אנשים בימין-מרכז הם בדיוק המטרה לכינויים האלה.

רב מדי נודרת המלכה: חודשי הרצוג האחרונים

bugi.png

ישיבת הסיעה הראשונה 18.3 

יו"ר המחנה הציוני, יצחק (בוז'י) הרצוג, אמר היום (רביעי) כי אין למפלגה כל כוונה להיכנס לממשלתו החדשה של בנימין נתניהו.  "אני גאה במאבק שניהלנו. אנחנו נהיה תחליף ראוי, אמיתי, בכל התחומים ובכל הנושאים לממשלת ימין קיצוני שזמנה קצוב", אמר בישיבת הסיעה הראשונה שקיים ביחד עם ציפי לבני.

"הליכה לאופוזיציה היא האופציה הריאלית היחידה שעומדת בפנינו"

http://www.haaretz.co.il/news/elections/LIVE-1.2590541

אופוזיציה לוחמת 26.3

אני אמרתי ואגיד שוב, אנחנו הולכים להיות אופוזיציה לוחמת, חזקה ובועטת מול ממשלה מסוכנת שתחריף את הבידוד הבינלאומי, תעמיק את העוני ואי השוויון, תמשיך להפיץ פחד ותהרוס כל סיכוי לאופק מדיני בשנים הקרובות".

"בכלל, אני מציע לכולנו לשחק פחות בכיסאות ותפקידים ולהפנות את תשומת הלב הציבורית לעשרות אלפי אמהות ואבות שגם בפסח הקרוב יצטרכו לעמוד בתורים לתלושים ועמותות כדי שלילדים שלהם תהיה ארוחת חג", אומר הרצוג.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001022509

שמועות על פגישות 13.4

יו"ר המחנה הציוני, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, הכחיש הערב (שני) בתוקף פרסום לפיו נועד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשאיות. לפי הדיווח של אילה חסון בערוץ הראשון, הפגישה בין השניים התקיימה לפני ימים אחדים ולא היתה בגדר פגישת עדכון שגרתית בין ראש ממשלה ליו"ר אופוזיציה. לפי חסון, היא נשמרה בסוד אפילו מפני מקורביהם ועוזריהם של נתניהו והרצוג והתקיימה במקום ניטרלי.

הרצוג מיהר להכחיש את דבר הפגישה ומסר הערב כי היא "לא היתה ולא נבראה". במפלגתו מיהרו לפרסם הודעה בה נאמר כי המחנה הציוני "מכחיש מכל וכל את הידיעה שפורסמה בערוץ 1 ואת קיום הפגישה שסופר עליה". גורמים במפלגה הוסיפו כי מדובר "בשטויות במיץ. כלום משום כלום".

http://www.haaretz.co.il/news/elections/.premium-1.2613054

שבת תרבות 18.4

יושב ראש המחנה הציוני, חבר הכנסת יצחק הרצוג, הכחיש הבוקר (שבת) באירוע "שבת תרבות" בתיאטרון הבימה בתל אביב את קיומה של פגישה סודית בארבע עיניים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפני כמה שבועות, כפי שדווח השבוע בערוץ הראשון.

הרצוג אמר: "שוחחתי עם ביבי פעמיים מאז הבחירות, לא הייתה שום פגישה חשאית ביני לבינו". לדבריו, נתניהו היה צריך להחליט עם מי הוא מרכיב ממשלה וברור שהוא מעדיף ימין חרדים. "בכל מקרה לא עברו בינינו שום מסרים", הוסיף הרצוג, "פני מפלגת העבודה לאופוזיציה. ההליכה לאופוזיציה היא לא ברירת מחדל אלא עדיפות, ממקומנו שם נחליף את ממשלת הליכוד בעתיד".

http://glz.co.il/1064-61493-HE/Galatz.aspx

המגעים לא יחודשו 26.4

המקורבים מציינים עוד כי המגעים להקמת ממשלת אחדות לא יחודשו. זאת, לדבריהם, משום שראש
הממשלה בנימין נתניהו מעולם לא התכוון לכך ברצינות.

“לא נראה שהמגעים לממשלת אחדות יתחדשו”, אמר אחד המקורבים, “משום שראש הממשלה בנימין נתניהו לא היה רציני מלכתחילה והשתמש במגעים עם המחנה הציוני כקלף מיקוח”.

לפני החג אמר נתניהו בשיחה עם כתבים מדיניים כי המגעים נפסקו בגלל החקירה. על כך אומר המקורב כי “הם נפסקו כי לא היו רציניים. נתניהו לא יכול להציע להרצוג שום דבר – לא מהלך מדיני ולא תיקים. הוא לא מעוניין באחדות”.

http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-539429

ספינים מגוכחים 1.5

אלא שלמרות האופטימיות הזהירה בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בסביבתו של יו"ר האופוזיציה דחו גם היום (ראשון) את הטענות שההצטרפות לממשלה נמצאת על הפרק. מלשכת הרצוג נמסר: "הופתענו שהיו כמה שעות שקטות מספינים ושמועות של הליכוד אבל עכשיו נרגענו – אנחנו לא נעסוק יומם וליל בספינים האלה. את אותם משפטים, רעיונות וסיסמאות שמענו בלי סוף בשנה האחרונה ובמקום לעסוק בספינים המגוחכים האלה. אנחנו עובדים כדי להילחם בתקציב הדו-שנתי ולהחליף את השלטון במדינת ישראל".

http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.2930724

נתניהו מאשר מגעים 4.5

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אישר היום (רביעי) כי המגעים להקמת ממשלת אחדות היו רציניים אך נקטעו בטרם הבשילו בשל חקירת יצחק הרצוג. הניסיון להרחיב את הקואליציה נכשל, הסביר נתניהו בישיבת שרי הליכוד, כי יש אחד שלא רוצה – כלומר, אביגדור ליברמן – ויש אחד שלא יכול, יצחק הרצוג.

http://glz.co.il/1064-81486-he/Galatz.aspx

קווים כללים 12.5

"אני יודע מה האמת שלי", כתב קודם לכן ח"כ הרצוג. "כולם אוהבים את המושג 'אחדות', אבל בעיניי מה שקובע היא שאלת הדרך המשותפת. אם אקבל את המנדט לעצור את מסע ההלוויות הבא ולבלום את סכנת החרם הבינלאומי, להחזיר את ארצות הברית ואירופה להיות בנות ברית, לפתוח משא ומתן עם מדינות האזור ולהיפרד מהפלסטינים לשתי מדינות כדי לעצור את מסע הטרור המתמיד – אז אדע שהידיים שלי מחזיקות בהגה".

לאחר שהודה למעשה בקיום מגעים, המשיך הרצוג בפירוט רשימת הדרישות שלו: "אם אקבל מנדט להוריד את יוקר המחיה, להגן על הציבור במתווה הגז, לשמור על בית המשפט העליון, לבעוט לכל הרוחות את החקיקה הגזענית המתועבת – כשזה יקרה אדע שהידיים שלי מחזיקות בהגה".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4802437,00.html

רשימת דרישות בפייסבוק 13.5

כרזה ובה רשימת התנאים להצטרפות המחנה הציוני לממשלה הועלתה לדף הפייסבוק של יו"ר המפלגה, יצחק הרצוג, והוסרה כעבור זמן קצר. בסביבתו של הרצוג טענו היום (שישי) כי מדובר ביוזמה של עובדת המטה שהעלתה את המסמך ללא ידיעתו. ח"כים ששוחחו עם הרצוג התרשמו גם הם כי לא ידע על הפוסט לפני פרסומו.

http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2942711

שני תיקים לחברי התנועה 15.5

יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, מוסיף לקדם את הצטרפות הסיעה לקואליציה. מקורות בסביבתו הקרובה של הרצוג הבהירו בסוף השבוע כי חרף הביקורת שספג מצמרת מפלגתו, הוא עדיין מעוניין בחבירה לממשלה. "המהלך הזה עדיין יכול לקרות", אמרו, "אם כי הסבירות לכך אינה גבוהה".

הרצוג סבור שהתמיכה בהצטרפות לממשלה בקרב הח"כים של העבודה תגבר אחרי שההסכם יאושר על ידי ועידת המפלגה, שם על פי ההערכות הוא נהנה מרוב. הרצוג הבהיר אתמול (שבת) כי הוא מצפה מהח"כים המתנגדים לקבל את דין התנועה ברגע שההסכם יזכה לתמיכת מוסדות המפלגה. "הכרעת המוסדות הדמוקרטיים של המפלגה תחייב את כולם", אמר הרצוג אתמול.

http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.2943531

מזהה הזדמנות נדירה 15.5

יו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג אמר היום (ראשון) כי הצטרפות מפלגתו לקואליציה עשויה לקדם מהלך מדיני אזורי נדיר. הרצוג לא פירט במה מדובר. במפגש בתל אביב עם עשרות פעילי חוג "מחנה רבין" במפלגת העבודה חשף הרצוג טפח נוסף מהמגעים בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו מאז כינון הממשלה.

"אני מאתר הזדמנות אזורית מדינית נדירה שאולי תחלוף ולא תחזור", אמר הרצוג. "אני לא אומר את זה בעלמא אלא בידיעה. היא מסובכת מאין כמותה, היא מורכבת. אני לא יודע אם היא תקרה, אבל יכול להיות שהיא תקרה אך ורק בגלל שינוי במבנה הממשלתי".

http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2944645

מכחיש דיווח בערוץ השני 16.5

ח"כ יצחק הרצוג הכחיש הערב (רביעי) את דבריו של הפרשן אמנון אברמוביץ בנוגע למשא ומתן שהתקיים לכאורה, בין המחנה הציוני לליכוד.

מוקדם יותר דיווח אברמוביץ' כי להרצוג הוצע על ידי הליכוד להצטרף לממשלה ולקבל לידיו את תפקיד שר החוץ והמשנה לראש הממשלה. על פי הדיווח, התנאי שהציבו בליכוד הוא שציפי לבני תישאר מחוץ לממשלה, "הרצוג נאלץ להשיב בשלילה להצעה מחשש לתגובתה של לבני. היא עלולה לעזוב אותנו ולחבור ליאיר לפיד", אמר.

בעקבות הדברים בערוץ 2 אמר הרצוג כי מדובר בשקר מוחלט, "האגדה שסיפר אברמוביץ' הערב על הצעה שהוצעה לי ומדוע נדחתה – בבל"ת ומוכחשת לחלוטין".

עוד הדגיש יו"ר המחנה הציוני כי "מעיתונאי רציני מצופה לבדוק את העובדות במקום לספר אגדות".

הליכוד מסר בתגובה "הדיווח של אמנון אברמוביץ בחדשות 2 אינו נכון. ראש הממשלה או מי מטעמו לא הציע ולא הבטיח להרצוג דבר".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/297947

 18.5 לא לליברמן

יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, הודיע היום (רביעי) כי לא ינהל מו"מ עם נתניהו במקביל לליברמן – אך הבהיר כי הוא אינו סוגר את הדלת לכניסה לממשלה. הודעת הרצוג באה שעות בלבד לאחר מסיבת העיתונאים של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בה הודיע כי אינו פוסל הצטרפות לממשלה. בעקבות מסיבת העיתונאים של ליברמן זימן אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו לפגישה דחופה, היום ב-16:00.

יו"ר המחנה הציוני הוסיף כי "בגלל שעמדתי על עקרונותינו ודרכנו, זו הסיבה שעד היום אין לנו הסכם קואליציוני עם נתניהו. אם הוא רוצה להכניס את ליברמן – שיכניס, ואנחנו נפרק אותו מהאופוזיציה. כעת יותר מאי פעם הבחירה היא בין ליברמן בביטחון לבינינו בביטחון. בין טירוף לשפיות. בין מצור מדיני וכלכלי לבין שגשוג".

http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2947294

מסיבת עיתונאים 18.5

במסיבת עיתונאים שכינס הערב (רביעי) יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, הוא תקף את חברת מפלגתו שלי יחימוביץ', וטען כי "היא התחננה לקבל תפקיד שר בממשלה", וכי "היא חתומה על מינוי של ליברמן לשר הביטחון". לאחר הכישלון במשא ומתן לכניסת המחנה הציוני לממשלת נתניהו, הוא הצהיר כי "פנינו להחלפת ממשלת ליברמן-בנט", וכי אין בכוונתו להתפטר. ".

"לא נאפשר להם יום אחד של שקט", הוסיף הרצוג. "אני אלכד את כל הכוחות והפעילים עד להחלפתם. נתניהו צריך לזכור שזה היום שבו ויתר על ההזדמנות ההיסטורית להוביל שינוי גדול בחיינו".

הרצוג פירט את רשימת ההתחייבויות של ראש הממשלה נתניהו במהלך המשא ומתן שנכשל, התחייבויות שסירב להעלות על הכתב.

הכפיל (קצר)

יאיר לפיד עושה סיבוב בארה׳ב, ומדבר בין השאר נגד החרם על ישראל. חלק מהשטיק כולל סיפור לפידי משפחתי, שנשמע לי קצת מוכר, עם הרבה פחות פס-קול צוחק מצד הקהל.

הנה הסיפור של לפיד מהביקור מאמריקה, לצד הביקור בהונגריה לפני שנתיים בערך.

thedouble

אני מציע לראות את זה לפחות עד הדקה החמישית-שישית, קצב הסיפור מתבדר ומתכנס שוב.

כמובן שלפיד לא היחיד, ואני לא באמת מצפה מפוליטיקאים שימציאו את הסיפורים שלהם מחדש כל פעם.

ובכל זאת, מעניין.

פוסט מורטם לציוצי תעמולה (קצר)

לפני חודש כתבתי על גל של משתתפים חדשים בטוויטר שקשורים אחד לשני ומצייצים רק בעד יאיר לפיד. תהיתי אם מדובר בפעילי מפלגה, סתם תומכים, אנשים פיקטיביים או מה בדיוק.

זה לא בדיוק עונה על השאלה, אבל מעניין לבדוק את הפעילות של היוזרים האלה עכשיו שהבחירות נגמרו.

אפשר היה לראות רמזים על הדממה מתקרבת אפילו מצד היוזרים עצמם:

twomoredays

את הפעילים שמצאתי ברשת בפוסט הקודם חילקתי לשתי קבוצות:

1. לא בולשיט: אנשים שהופיעו לפני דצמבר ו/או מצייצים גם על דברים שלא קשורים ללפיד.

2. בולשיט: אנשים שהופיעו אחרי אמצע דצמבר ומצייצים אך רק בעד יאיר לפיד או נגד מתנגדיו.

 

והנה גרף שמראה את הפעילות של 2 הקבוצות:

bullshit

נראה שטל קיים את ההבטחה שלו.

סיכום הדיון בין ראשי המפלגות, לפי נפח פעילות בטוויטר

מישהו: ״היי, ראית את העימות?״

אני: ״לא, אין לי זמן לזה.״

(הולך ומבזבז פי 3 יותר זמן על גרפים שמסכמים את העימות)

===

הנה סיכום העימות שנערך אתמול בין ראשי המפלגות שאינן הליכוד והמחנ׳צ, על-פי נפח פעילות בטוויטר.

על ציר ה-x אפשר לראות את הזמן, ועל ציר ה-y את כמות האזכורים של כל ראש מפלגה בטוויטר.

אם הייתי שם את כולם יחד, זה היה נראה כמו בלאגן איום. במקום זאת שמתי את המתמודדים בזוגות באופן די שרירותי. הבחירה הלא שרירותית היחידה הייתה לשים את דרעי ולפיד ביחד, בגלל רגע השיא המשותף, שמצויין על הגרף:

drawing

 

אתם מוזמנים לנסות לשייך רגעי שיא של אזכורים לרגעים הספציפיים בדיון כראות עינכם.

והנה סיכום כמות האזכורים היחסית לכל מועמד. באופן כללי דרעי, לפיד, ליברמן ובנט מקבלים נפח שווה, בעוד גלאון, ישי וכחלון מקבלים בערך חצי מהנפח. עודה איפשהו באמצע:

debatepie

טעות לעיתים חוזרת

כולנו יודעים ש״טעות הדגימה״ של סקרים זה כנראה שטויות. סקר של 500 איש מניח שטעות הדגימה היא בערך 4.5%. אבל האם זה בכלל קרוב לאמת?

ואיך אפשר לבדוק את זה?

קשה להשוות בין הסקרים השונים לאורך תקופת הבחירות לבין תוצאות הבחירות, כי הסקרים טוענים שהם משקפים את תמונת המצב ״לו הבחירות היו מתקיימות כיום״. קשה לבוא בטענות לסקר שהתרחש חודשיים לפני הבחירות על כך שהוא לא ׳חזה נכון׳ את המצב של ליברמן, למשל.

אז מה כן אפשר לעשות? איך בודקים אם טעות המדגם היא מציאותית?

אפשר למשל לבדוק את מידת ההתאמה בין הסקרים לבין עצמם. אם סקר בזמן t משקף בצורה נכונה את המציאות, אז סקר שהתרחש בערך זמן t (נגיד בהפרש של יומיים-שלושה) אמור להיות קרוב אליו עד כדי טעות המדגם.

אם הסקרים באמת מהווים מדגם מייצג של המציאות באותו רגע t, אז הפרש המנדטים האבסולוטי ביניהם צריך להתפלג באופן די מסויים.

כלומר, אפשר לקחת את הבדל המנדטים (האבסולוטי) בין הסקרים עבור הרבה זוגות סקרים לאורך כל תקופת הבחירות ולשרטט היסטוגרמה של ההבדל הזה. אז אפשר להשוות את ההיסטוגרמה הזו להתפלגות התיאורטית שהיינו מצפים לה ממדגם אקראי של 100 סקרים מסומלצים שדוגמים 500 איש (בסימולציה) מהתפלגות מולטינומית.

אז עשיתי את זה:

מנדטים

 

הא?

זאת לא התוצאה שציפיתי לה. הסקרים קרובים יותר אחד לשני ממה שהיינו מצפים לו על-סמך שיקולים תיאורטיים. לא חשבתי שתהיה התאמה בין שני הדברים, אבל איכשהו ציפיתי שמכל מיני שיקולים הסקרים יהיו רחוקים יותר מאשר התיאוריה.

יש כמה דברים להסביר את החריגה הזו. אפשרות אחת, שנתמכת בדברים שנאמרו לי על-ידי מקורב לאחת המפלגות, היא שהסוקרים מבצעים תיקונים כבדים מאוד למידע הגולמי שהם מקבלים כדי שיתאימו לכל מיני הנחות רקע. בעגה בייסיאנית, לסוקרים יש prior שהם מעדכנים באמצעות תוצאות הסקר, וזה מה שהם מדווחים במקום המידע הגולמי. מכיוון שהסוקרים הם בעלי prior דומה (הנחות רקע דומות) התוצאות המדווחות נמשכות קרוב יותר אחת לשנייה.

זה לאו דווקא דבר רע, אם ה-prior הזה עוזר לחזות בצורה מדוייקת יותר את תוצאות הבחירות. אבל זה מעניין.

חשבתי לערוך בדיקה דומה לפי מפלגה, במיוחד כי חשדתי שמשהו מוזר קורה עם טעות הדגימה סביב המפלגות הערביות, אבל מסתבר שהחבר׳ה ב-״בטל בשישים״ חשבו על רעיון דומה באותו זמן. כדאי לקרוא.

הערה לסיום: לצורך השוואה בין הסקרים השתמשתי במידע מתוך ״פרוייקט 61״, עוד משהו ששווה לעקוב אחריו.

חיים לוינסון, קשבנו לענייני פייסבוק (קצר)

לפני יומיים ״הארץ״ פרסמו בהבלטה כתבת פרשנות מאת חיים לוינסון, העוסקת בהצטרפות מר אוחנה לבית היהודי (מאז אוחנה הודיע שהוא פורש).

הכותרת הייתה ׳בנט הלך צעד אחד רחוק מדי׳, והפרשנות נפתחה בפסקא שבאה לבסס את ההכרזה הזו:

'מאז פרסומה של הידיעה על שיריונו הצפוי של חלוץ בית"ר ירושלים לשעבר, סופג בנט תגובות שליליות למהלך גם ממחנהו שלו. עיון מדגמי ב-2,500 התגובות לסטטוס שפרסם על אוחנה בדף הפייסבוק שלו מלמד כי ב-80% מהן נמתחת ביקורת שלילית משני כיוונים. הביקורת הצפויה היא מצד החרד"לים, שרואים באוחנה כמי ש"גרם למאות אלפים לחלל שבת". הביקורת השנייה, המפתיעה, היא מהצד החילוני־ליברלי, שרואה באוחנה "אדם ריק מתוכן" ו"בזבוז מקום בכנסת שהיה יכול להיות מיועד לדני דיין" ולמלחמות ההסברה שלו.'

מעבר לעצלנות וחוסר התרומה בתור עיתונאי, יש כאן גם כמה כשלים מחקריים. מה זה אומר בעצם, ש-80% מהתגובות הן שליליות? שליליות לפי איזה קריטריון? איך נעשה ה׳מדגם׳? כמה תגובות בחן לוינסון? מאה? אלף? עשר? מה ה״בייס-ליין״ כאן, כלומר האם תגובות בדף של בנט הן בדרך כלל חיוביות? באיזה רמה?

אני לא טוען שפייסבוק לא יכול להיות כלי מחקרי או דרך לבדוק הלך רוח. אם מבססים בסיס תגובות לסטטוסים, מגדירים קריטריונים ומבצעים מדגם מייצג אז אפשר בהחלט להראות חריגה מהבסיס הזה ומשם לנסות להקיש אם זה מייצג הלך רוח כללי (נגיד, להתאים באופן נפרד בין החריגה הזו לבין סקרים בקרב הציבור).

הנה דוגמא מומצאת לתרומה חיובית לדיון שעדיין לא מחייבת את לוינסון לקום מהכורסא שלו: נגיד שראינו שעל סמך 20 הסטטוסים האחרונים התגובות לפוסטים של בנט הן בדרך כלל חיוביות ברמת ה-60% פלוס/מינוס 10% (על פי קריטריון כמו ׳2 אנשים נפרדים שהסתכלו על התגובות הסכימו למעלה מ-90% לגבי טיב התגובה, בין אם היא שלילית, חיובית או נייטרלית׳). כעת, דגמנו 500 מתוך 2,500 התגובות לסטטוס על אוחנה וראינו ש-80% מהן שליליות (על פי הקריטריונים הקודם, עם מרווח טעות כלשהו שאפשר לחשב בכל מיני דרכים). מכאן אפשר להגיד שהסטטוס הזה גרר תגובות שליליות בפייסבוק באופן חריג יחסית לבנט. האם זה מייצג את הציבור? אולי. באופן נפרד נגיד שהראינו שמידת התגובה החיובית ל-20 הסטטוסים האחרונים נמצאים בקורלציה חיובית עם כמות המנדטים שבנט מקבל / כמות האהדה שהוא מקבל בסקרים / מידת ההתאמה שלו לראש ממשלה על-פי סקרים. על-סמך הקורלציה הזו אנחנו יכולים להגיד בערך כמה התגובה השלילית הנוכחית מייצגת את הציבור.

אפשר לעשות משהו דומה לכל פוליטיקאי וכל סטטוס כמובן, ואולי אני אפילו אעשה את זה מתישהו. כרגע זה נשמע כמו הרבה עבודה, ואני מבין למה לוינסון מתעצל. לי, בניגוד ללוינסון, אפילו לא משלמים על זה.

Mr Yair and MK Lapid

Let's do one in English.

Because Yair Lapid did one too. Finance minster and member of the inner security cabinet Lapid, that is.

I'm referring to Lapid's recent op-ed piece in The Telegraph, where he blamed Hamas for the dead Palestinian children resulting from operation Vigilant Armor. I mean Defensive Thrust. I mean Protective Edge.

I don't want to argue with Yair Lapid 2014. Instead, I'll let Yair Lapid 2006 do that, using a piece he wrote after the killing of the Ghalia family in the  then-version of the conflict with Gaza.

To make identification easier, let's call the characters Mr Yair (2006) and MK Lapid (2014).

Mr Yair: I am ashamed. Deeply, painfully humiliated, ashamed of us and what we have done, where we have ended up. I’ve been ashamed in my life but not like after what happened at the beach in Gaza, in front of the small bodies… I am ashamed because we have become child killers.

MK Lapid: One can understand them for taking the side of the injured party, and let’s be absolutely clear – to us, the death of any child, Israeli or Palestinian, is a tragedy. On the other hand, that does not release us from answering the question of who is truly to blame for this tragedy?

Mr Yair: So what if they started it and yes it was an errant rocket shell and yes it’s impossible to live with the fact that they are always trying to kill us. It’s all true but if you kill enough children, enough times, that is what you become: a child killer.

MK Lapid: The power of these images is the reason that Hamas intentionally builds its missile factories and bunkers underneath civilian homes, stores its ammunition in schools and kindergartens (including United Nations schools), launches its rockets surrounded by civilian families, despite knowing beyond any doubt that it will lead to innocent casualties. Hamas rests its conscience – if it even has one – by announcing that the dead children are “Shahids” who will make it to heaven

Mr Yair: Target whoever you must assassinate, shoot whomever you must shoot, but we will not tolerate a deal in which children have to die.

MK Lapid: The absurd result is that Israel does much more to protect Palestinian children than Hamas and yet many Europeans and many Britons accuse us of being responsible for their deaths.

Mr Yair: How many times can we say it was an accident? Twice? Three times? 20? How many times will it take until we admit that this is what we have become: People who open fire on places where there are children.

MK Lapid: I know it sounds crazy, impossible to understand, but I have no way of helping you with that. I have spent my entire life in the Middle East and I still cannot understand how people can sacrifice their children.

Mr Yair:  I’ve been telling myself for a number of years already that that is the difference: They dance on their roofs every time they killed our children. We apologize when their children are killed…Maybe that turns us into better people than the Jihad Islamic operatives but since when do they determine our standards of good and bad?

MK Lapid: But Hamas forbade civilians to leave their homes, put them on rocket factory rooftops, forced the children – its own children – to remain in areas that would clearly become harsh door-to-door combat zones.

Mr Yair: Every spokesman’s statement of apology makes it sound like there was no other choice, that we have to kill children sometimes otherwise our hands are tied and we have no right to complain about terror attacks. It never occurred to me that we could have refused, that this would be unacceptable and non-negotiable.

MK Lapid: We also have the option of doing nothing. Some British circles expect that of us. They ask us to accept rocket fire from the skies and terrorist tunnels dug beneath our communities. We will not do that.

Mr Yair: Of course the Qassam attacks on Sderot and the western Negev have to stop – this is imperative – but the killing of children has to stop as well. Yes, we have to do both things, or at least rethink the argument that it is impossible to carry out one without the other.

MK Lapid: Given a choice between sympathetic news coverage and the lives of our children, I choose life.

Mr Yair: I am not ashamed in front of…the Americans or the self proclaimed pious groups of pseudo intellectual British do-gooders who boycotted us last week. It’s much deeper than that. I am ashamed of myself because of what I wanted to be, because of what I once was.

לשמועה יש כנפיים, והיא מצייצת

מספר אנשים כתבו (למשל כאן, וכאן) כי גם לפני ההודעה הרשמית בטלוויזיה, ״ברשתות החברתיות״ כבר ידעו שמצאו גופות, או לפחות הסתובבה שם שמועה שכזו.

האם זה נכון?

כן.

אני יודע כי בדקתי את טוויטר לפני ההודעה הרשמית וראיתי את אותה שמועה מסתחררת. אבל חשבתי שאפשר להיות קצת יותר טכניים. הנה מספר הציוצים שמזכירים את המילה ״גופות״ בערב יום שני, ה-30 ליוני:

rumors

בערך בשעה שבע בערב מתחילות השמועות, מגיעות לשיא לקראת שבע וחצי, ואז מתחילות שוב עם מהדורות הערב. עיקר ההודעות נשלחות עם הידיעה הרשמית, ואז יש שוב גלים של ציוצים שמתחילים כל שעה עגולה, כנראה בעקבות מהדורות חדשות נוספות ותגובות אליהן.