נביא שקר

הנבואה ניתנה לשוטים

קטגוריה: תקשורת

רשימת המשאלות של נפתלי בנט

אם וכאשר אתם מרפרפים על מוצרים באמזון, יש כפתור קטן שמוסיף את המוצר ל׳רשימת המשאלות׳ שלך. זה פיצ׳ר שנועד לאפשר לאנשים להגיד ׳אני לא אקנה את זה עכשיו, אבל אולי אחר-כך׳. חלק מהמטרה המקורית היה לאפשר לאנשים אחרים לראות מה אתה רוצה ולקנות לך את זה. אני לא מכיר מישהו שמשתמש ברשימת המשאלות כך, אבל זאת הסיבה שרשימת המשאלות היא פומבית.

אשלי פיינברג הצליחה למצוא כך את רשימת המשאלות של כמה דמויות פוליטיות בארצות-הברית, שמיהרו להכחיש אבל גם למחוק את הרשימות. האמת שההכחשות יותר מעניינות מהרשימות עצמן.

בישראל הסיכוי שדמויות ציבוריות ישתמשו באמזון הוא נמוך יותר, מן הסתם, אבל החלטתי לבדוק כל מיני אנשים בחצי-אקראי. הרוב לא עולים בחכה ומי שכן עולה משעמם והרשימות קצרות (הידעתם שאנשיל פפר חשק בפויינטר למצגות? או שבן-דרור ימיני עיין בספרי לימוד על טיהור אתני?)

אבל אז נתקלתי בנפתלי בנט. משהו קצר לפני שאני מציג את הרשימה:

א. אי אפשר להיות בטוחים ב-100% שזה הפוליטיקאי נפתלי בנט, אבל אני די בטוח שזה כן הוא. זה לא בדיוק שם נפוץ, ותאריך יום-ההולדת של המשתמש באמזון מתאים לתאריך יום ההולדת של בנט הפוליטיקאי.

ב. אין כאן משהו מרעיש או פואנטה מיוחדת. הדבר היחיד שאולי מעניין הוא שבנט בדק לא מעט ספרים פוליטיים (כגון ׳איך לנצח בקמפיין הרשאון שלך׳) עוד בשנת אלפיים, הרבה לפני שהוא היה מעורב באופן רשמי בפוליטיקה או ב׳מחאת המילואימניקים׳.

הרשימה

Screen Shot 2017-08-31 at 10.27.31 AMScreen Shot 2017-08-31 at 10.27.39 AMScreen Shot 2017-08-31 at 10.27.48 AMScreen Shot 2017-08-31 at 10.27.58 AMScreen Shot 2017-08-31 at 10.28.06 AM

מודעות פרסומת

אלון עידן כותב טורים באוטו בדרך לעבודה

.מה שהכותרת אומרת

אלון עידן הוא מה שהיה קורה אם איה החמור מפו-הדוב היה מנסה לעשות סטנד-אפ בסגנון סיינפלד.

״מה הקטע עם בוטנים בטיסה? המערכת הקפיטליסטית דורסת את הסובייקט בדיוק כשהוא הכי פגוע״

00660cded0547965a23989e232b58a3c

העניין הנוסף לגבי עידן הוא שאני די בטוח שהוא כותב את הטורים שלו באוטו בדרך לעבודה. כל מערכת האסוציאציה שלו לגבי החיים המודרנים עובדת כך.

בדיוק היום הוא התעצבן על אנשים ששומרים חניה

והנה הוא מתעצבן על אנשים שלוקח להם זמן לצאת מהחניה

והנה הוא מאבד את זה כי מישהו עובר במעבר חציה לאט מדי

הנה הוא מתעצבן על שלט שנתלה באיילון שהוא בוהה בו בזמן הפקק

והנה הוא מתעצבן על עוד שלט חוצות באיילון בזמן פקק

הנה הוא מתעצבן על שדרן רדיו שמדבר בזמן השיר, במה שאני מניח שהוא זמן הפקק

והנה מתחרפן כי שדרנית רדיו אמרה שהיא אוהבת מאזין, כנראה בזמן הפקק של עשר בדרך לעבודה

והנה הוא זועם על מישהו שעקף אותו בכביש

הנה הוא מתחרפן על עצם קיום הפקקים

tumblr_nhu1csettr1qz5xy8o1_500

 

דנה ספקטור, פרשנית

דנה ספקטור הצטרפה לאחרונה לפאנל של ערוץ 1, בתכנית ׳יומן׳ המסכמת את אירועי השבוע. לא לגמרי ברור לי על תקן מה ספקטור יושבת שם, אולי בתור מוח-הכוורת של טוויטר?

למשל, יום לפני הפאנל, ה-27 לאוקטובר:

Screen Shot 2016-11-13 at 9.41.59 PM.png

או יום שישי, פאנל ה-4 לנובמבר:

screen-shot-2016-11-13-at-9-41-08-pm או כמה ימים לאחר מכן:

Screen Shot 2016-11-13 at 9.42.35 PM.png

מצד שני, רוב הפרשנים הם פוסט-הוקרים במקצועם, אז אולי זה לא משנה בכלל.

עיתונאי בכיר? כתב חידה ותרשים זרימה

לפני שבוע דניאל ברין פירסמה כתבה בה היא סיפרה על סיטואציה אליה היא נקלעה עם ׳עיתונאי ישראלי בכיר׳. העיתונאי שלח ידיים,  ביקש ממנה לעלות לחדר, הציע לה להיות המאהבת שלו, גרם לה להרגיש לא בטוחה, ובאופן כללי נשמע שזה היה סיפור שכולו…

yuck.gif

ברין לא ציינה באופן מפורש במי מדובר, אבל היא כן רמזה רמזים. בעזרתם, הרכבתי תרשים זרימה שיעזור לנו לצמצם את החשודים האפשריים. כל חץ בתרשים מוביל לרמז או לקבוצת החשודים המצומצמת. כך, בסדרת צעדי דדוקציה לוגית נוכל להגיע קרוב יותר לפתרון התעלומה:

חשודמאוד.png

הממממממ…

giphy.gif

״השתנתי במכנסיים״: 7 שיטות שמאלניות בהן משתמש אתר הארץ כדי לגרום לכם לעשות משהו שאתם לא רוצים לשמוע עליו, וזה סקסי להחריד

לאנשים נשבר מקליק-בייט. לאנשים אפילו נשבר לשמוע על קליק-בייט. יש כמות מוגבלת של בדיחות בסגנון ״11 דברים שלא ידעתם על קליק-בייט! מספר 6 ימיס לכם את המוח!״.

ולמרות המיאוס, אתרי חדשות עדיין משתמשים בקליק-בייט. בפוסט הזה נסתכל ספציפית על השימוש בקליק-בייט באתר ״הארץ״. לכל ידיעה באתר יש 2 כותרות: הטיזר שמפנה אל הכתבה בעמוד הבית, והכותרת ה״אמיתית״ שמלווה את הכתבה אם מקליקים על הטיזר.

דבר זה מאפשר לזהות בקלות את יד העורכ/ת של הטיזרים לעומת עורכ/ת הידיעות (בהנחה שמדובר באנשים שונים בכלל).

לדוגמא, לאחרונה התגלה כי פגיון של הנער-המלך תות-אנך-אמון עשוי ממטאוריט. הנה כותרת הכתבה:

חוקרים: הפגיון המסתורי של תות ענח אמון עשוי ממטאוריט

למרות השימוש המיותר משהו במילה ׳מסתורי׳ מדובר בכותרת עניינית, אפשר להבין ממנה על אודות מה הכתבה ולהחליט אם לקרוא אותה.

והנה הטיזר שקישר לכתבה בעמוד הבית:

נפתרה תעלומת הפגיון של תות אנח אמון: "מוצאו מחוץ לכדור הארץ"

aliensguy

וואו! מחוץ לכדור-הארץ, מה זה יכול להיות?! אני משתין במכנסיים מהתרגשות, וזה אפילו לא סוף השבוע!

תעלומה, ציטוט ישיר, הסתרת מידע. זה בהחלט מגרה את הסקרנות, אבל הרבה פחות אינפורמטיבי. קליק-בייט קלאסי.

אני יכול להבין את העורכ/ת. כשמדובר בעיתון פיזי, הלקוח קונה או לא קונה את כל החבילה. מהרגע שהוא קנה את העיתון זה כבר לא בעיה שלך אם הוא בוחר לקרוא כתבות ספציפיות. אבל בתור עורכ/ת האתר, צריך להפוך כל כתבה למשהו מושך.

אבל עם ההבנה והסימפטיה, קליק-בייט זה חרא. תהיתי עד כמה העניין נפוץ ב״הארץ״, אז הורדתי את כל גרסאות אתר הבית שיכולתי למצוא בין השנים 2015-2016 (בעזרת הארכיון הזה). מכל גרסא חילצתי את ההפניות (הטיזרים) ואת הכותרות ה״אמיתיות״ של הכתבות אליהם הטיזרים מובילים. לא כללתי בניתוח כל מיני כתבות שבעיני לא חייבות להיות בעלות כותרת אינפורמטיבית (כתבות פרשנות, דעות, שירים וכו׳).

אחרי הסינון, נותרו 750 כותרות ו-750 טיזרים. אחרי מעבר ומעבר חוזר, הנה כמה מסקנות:

  1. בערך 25% מהכותרות והטיזרים מכילים קליק-בייט באיזשהו אופן. אני מגדיר קליק-בייט באופן סובייקטיבי למדי כמשהו לא הכרחי שמנסה לגרום לקורא הפוטנציאלי לקרוא את הכתבה מבלי למסור לו מידע נוסף. ראו דוגמאות למכביר בסוף הפוסט. 
  2. לעיתים הכותרת המקורית כוללת קליק-בייט, ולכן אי אפשר להאשים את עורך הטיזרים. אם מסתכלים רק על המקרים בהם עורך הטיזרים שינה את הכותרת המקורית באופן שהופך אותה לקליק-בייטית, מדובר על 17% מהכותרות. האם זה מעט? האם זה הרבה? שני קוראי הבלוג יכולים להחליט לבד.

מעבר למספרים, מעניין לבחון את תת-סוגי הקליק-בייט המראים את טעם העורכ/ת ומה הוא חושב שימשוך קוראים. הנה כמה קטגוריות נפוצות, ורוב הטיזרים מתאימים ליותר מקטגוריה אחת. כל דוגמא מציגה את הכותרת המקורית, ואז את הטיזר. התהליך הוא הפוך לתהליך הקריאה בו רואים קודם את הטיזר ואז את הכותרת המקורית, ומדמה יותר את התהליך שהעורך עובר:

השמטת שמות ופרטים

העורכ/ת ככל-הנראה חושב שהשמטת שמות יוצרת אווירה של מסתורין ומגרה סקרנות, אחרת קשה להסביר למה הוא משתמש בכלי הזה. לרוב לא מדובר בקיצור הכותרת.

דוגמאות

הרשות למלחמה בסמים פתחה בקמפיין בעד קנביס רפואי
=> התומכת המפתיעה בקנביס רפואי

הבגט המסורתי
=> 280 גרם של אושר: המוצר עם הרגולציה הקשוחה ביותר בצרפת

הניצחון המוסרי של הספר "מלחמת העולם השנייה"
=> אי אפשר לתאר את מלחמת העולם ה-2 בספר אחד. הנה היוצא מהכלל

קפה הבימה: הבועה התל אביבית בשיאה
=> כשהבועה התל אביבית מכתירה כריך טרנדי

במקום קוקה קולה, מסנני מים: הספורטאים שמסרבים לפרסם ג'אנק פוד
=> יש דברים שהשחקן הכי טוב בעולם לא מוכן לפרסם, גם עבור עשרות מיליוני דולרים

אוליברי היא מסעדה מהזן שלא מייצרים יותר
=> ע
סקית זולה ונדיבה בלב תל אביב, עם קינוח מפתיע במיוחד

להפיץ את נפרטיטי במדפסת תלת ממד
=> במבצע חשאי הודפס בתלת ממד היהלום שבאוסף העתיקות

המתכון להצלחה של השף יותם אוטולנגי
=> שף ישראלי חבוי ומצליח מציע מתכונים קלים וטעימים

הזמר דן סמית מביא לבמה זרם תודעה שוצף ודיבור זועם של הומלס
=> הזמר שהמוזיקה שלו נשמעת כמו דיבור זועם של הומלס מגיע להופעה בארץ

גוף ראשון, גוף שני
 הכתבים עצמם הופכים לעיקר בטיזר, אפילו אם הכותרת המקורית לא מנוסחת בלשון זו, וגם הטיזר פונה ישירות אל הקוראים.

דוגמאות

מאיר אדוני מטביע את קיסריה בשמן
=> הצילו! מאיר אדוני הטביע אותי בשמן

מתחם שרונה: כל מה שרע במקדש החדש של תרבות הצריכה
=> בתי בובות מפוחלצים מהגיהינום: כך ברחתי מבועתת משרונה‎

משפטי הגנגסטרים בניו יורק, המחלקה הגריאטרית
=> הגנגסטרים המזדקנים של ניו יורק פונים אל הלב שלכם

סרט האימה הלירי ביותר
=> קשה לצפיה: סרט האימה הלירי ביותר שאני מכיר

מספרים ורשימות

טריק ידוע שלא ברור כל-כך למה הוא עובד, העורך מעדיף מספרים מדוייקים.

דוגמאות

השוערים המיוחדים ביותר בהיסטוריה
=> 11 שוערים יוצאי דופן בהיסטוריה

אפסים כפולים: ההיסטוריה החשאית של המרגלים
=> הייתכן שישראל באמת שלחה 14 סנאים לרגל באיראן ב-2007?

איך למצוא אהבה ברשת?
=> 31 טיפים להצלחה באתרי היכרויות

מודיעין ראויה לעסקיות טובות יותר
=> 86,970 תושבי מודיעין ראויים לארוחה עסקית מבאסת פחות

כיצד תצמצמו את ההוצאות על חופשה משפחתית בישראל
=> 6 טיפים שיסייעו לכם לחסוך הרבה כסף על חופשה בישראל

מסיבת התכרבלות: איך זה נראה מבפנים
=> מסיבת התכרבלות: איך נראות 3 שעות של מגע עם זרים

כל מה שקשור למדע, בריאות וטכנולוגיה

האמת שכאן כמעט תמיד גם הכותרות המקוריות הן קליק-בייט. אם כבר הטיזר הוא פי אלף יותר קליק-בייט.

דוגמאות

מנותקים מחשמל? בערבה מציגים אלטרנטיבות
=> מקיבוץ קטורה עשויה לצאת בשורה שתשנה חיי מיליארדים

זחלי חיפושית שמסוגלים לעכל קלקר מעניקים תקווה למאבק באשפה
=> התולעים האלו יכולות, אולי, להציל את כדור הארץ

כמה סקס זה יותר מדי?
=> וכעת לנושא הפופולרי ביקום: כמה סקס זה יותר מדי?

Note Edge: הסטארטק של 2015?
=> אפקט ה"וואו": מכשיר שמסובב ראשים עם פשרה בלתי נסלחת

חוקרים ישראלים הצליחו לשפר זיכרון של עכברים עם אלצהיימר
=> אופטימיות זהירה: חוקרים שיקמו מנגנונים שנפגעים מאלצהיימר

אהבה משגעת: כשבני זוג מדביקים זה את זה בהזיות שווא
=> ההפרעה הנפשית שמשגעת זוגות

מהכף אל האף: המידע הסודי שמועבר בטקס לחיצת היד
=> המידע הסודי שמועבר במהלך לחיצת היד

העתידן רועי צזנה: האנושות מגיעה עכשיו לסוגיות קיומיות
=> בקרוב נחווה שינוי שהאנושות לא ידעה כדוגמתו. שיחה מטלטלת

מהפך במדע: שמאלנים נהנים יותר
=> המדענים מצביעים על מהפך: שמאלנים נהנים יותר

האנליסטית על ההאקרים שיצילו את העולם
=> חולצה שלבשתם לפני עשור בתמונה בפייסבוק עלולה לשנות את חייכם

פנאי או עבודה
=> סוד ההצלחה של נישואים ארוכי טווח לא קשור לאהבה

איך לבלות במידברן ולהישאר בתחתונים
=> היו אורגיות במידברן, כן. אבל זה לא העיקר

פרופסור ישראלי מציע גישה מהפכנית לגמילה מסמים
=> "ומה אם אומר לך שיש חומר שעושה ריסטארט למוח?"

הפתרון הסיני להעתקות במבחנים: מזל"טים מעל הכיתות
=> הפתרון הסיני להעתקות במבחנים

כך מגדלים בישראל גוג'י
=> מזון-על ב-200 שקל לקילו, "מחולל פלאים בגוף", תוצרת ישראל

האם חייבים לדבר על הכל בזוגיות?
=> שני נושאים שאסור לדבר עליהם עם בני הזוג

הדרך הטובה ביותר לבחור נעלי ריצה
=> הדרך הטובה לבחור נעל ריצה היא כל כך פשוטה שזה מצחיק

האם יש מצב שבו בני זוג אוהבים זה את זה באותה המידה
=> סוד האהבה האידיאלית

הנה התשובה המחקרית לשאלה: מה נשים באמת רוצות?
=> המדע פענח את התעלומה: מה הדבר האחד שאשה רוצה מגבר

מצחיק, גדול, מסתורי

נהדר, מחריד, נדיר, חריג, מרגש, מסוכן

דוגמאות

לאחר המעצרים, ג'ון אוליבר תוקף מחדש את פיפ"א
=> המעצרים גרמו לג'ון אוליבר לצחוק שוב על פיפ"א. וזה נהדר

פרק סיום "משחקי הכס": "תמיד יכול להיות יותר גרוע"
=> פרק סיום "משחקי הכס": דם והשפלות – ותפנית מחרידה

הצייר מתן בן כנען זכה בתחרות הדיוקנאות של נשיונל פורטרט גלרי בלונדון
=> הדבר המדהים ביותר שאתם רואים כאן, הוא שלא מדובר בצילום

לעמוד דום בים: מתרחצים בחוף ברוסיה מופתעים לשמע ההימנון
=> תיעוד חריג של המתרחש בחוף עיר הנופש סוצ'י מעורר הדים ברוסיה

בלי לצאת מהאטמוספרה: סיור בתחנת החלל הבינלאומית
=> לגעת בכל בורג: סיור פנורמי נדיר בתחנת החלל

דקל, סירה ומנורה: חפירות להקמת גן ילדים חשפו מקווה עם כתובות מסתוריות
=> ברגע האחרון: חפירות הצלה חשפו מקווה עם כתובות וציורים מסתוריים

אובמה הכריז על הידוק הפיקוח על מכירת כלי נשק
=> אובמה מחה דמעה כשהכריז על הידוק הפיקוח על מכירת כלי נשק

"בנות בצריח" יוצאות לסיור מורשת קרב בלב הטירוף הישראלי
=> שתי חיילות מסתוריות עורכות סיורי מורשת קרב מופרכים

סרט הטלוויזיה על "צער גידול בנות" נהפך לבדיחה בטוויטר
=> סרט על כוכבי "צער גידול בנות" הפך לבדיחה הכי מצחיקה ברשת

חיישן ניטור השינה החדש של סמסונג פותח ועוצב בישראל
=> החיישן מתחת למזרן שעושה פלאים

איך נראה דוב קוטב מתחת למים?
=> המרדף אחרי תמונה מסוכנת ובלתי מושגת

מי זו חברת "PROBABLY" שמפרסמת על השלטים בזמן משחקי היורו?
=> מי זו חברת "Probably" המסתורית שמפרסמת בזמן משחקי היורו?

יום האשה: אילן פלד מראיין את נחמה ריבלין
=> יום האשה: אילן פלד מראיין את נחמה ריבלין. יצא קאלט

סנדרס וקלינטון שברו מוסכמות, והתחרו על קולות הפלסטינים
=> התנגשות חזיתית נדירה

הנהג שהסיע את המחבלים שרצחו שוטרת בירושלים מואשם בגרימת מוות ברשלנות
=> אישום חריג: נהג שהסיע מחבלים מואשם בגרימת מוות ברשלנות

יש ספק? אין ספק

עניין קטן יחסית לשאר הדברים, אך העורכ/ת לעיתים משמיט או משנה מילים באופן שמוריד את הנויאנס. אפשר לטעון שמדובר בקיצור הכרחי, אך מכיוון שלעורכ/ת אין בעיה עם כותרות ארוכות זה טיעון זה קלוש.

דוגמאות

הלינץ' בגולן: ממדי התקלה מתגלים, וההשלכות עלולות להגיע גם לסוריה
=> הלינץ' בגולן: ממדי התקלה מתגלים, וזה ישפיע עד סוריה

מחקר גנטי משלים את הפאזל של הקהילה היהודית מהודו
=> מחקר גנטי פתר את תעלומת מוצאם של בני ישראל מהודו

מחקר: אכילת ירק שהושקה בקולחים מותירה שאריות תרופות בגוף
=> מחקר: אכילת ירק שהושקה במי קולחים מותירה תרופות בגוף

נתניהו בקבינט: יש להיערך לאפשרות של קריסת הרשות
=> נתניהו בקבינט: יש להיערך לקריסת הרשות הפלסטינית

אשכנזים שמאלנים

העורכ/ת מניח/ה שפוליטיקת זהויות זה דבר שמושך קליקים.

דוגמאות

ההיסטוריה המסריחה של ההיגיינה בארץ ישראל
=> גזענות, התנשאות ועליונות אשכנזית: ההיסטוריה המסריחה של ההיגיינה בארץ ישראל

כשחייל מעז לדבר בגנות הכיבוש
=> כשמדובר בחייל שמאלני, צה"ל יודע להגיב מהר

סדרה מצרית חדשה בוחנת גבולות חופש ההומור
=> סדרה מצרית חדשה בודקת את גבולות ההומור של השמאל

החינוך הפוליטי מוכנס לבתי הספר במסווה לא פורמלי
=> עיוות ההיסטוריה: כך מוכנסת אג'נדה ימנית למערכת החינוך

שוטר עיכב שלושה צעירים בגלל תלונה על רעש, הפשיט וכבל אותם שעות בתחנה
=> 3 קיבוצניקים שהאזינו למוזיקה בת"א הופשטו ונכבלו במשטרה שעות

האיש שהפך את "זגורי אימפריה" לאופרה
=> האיש שהפך את "זגורי אימפריה" לאופרה מדבר גם על המאבק המזרחי

ונסיים במזג האוויר

התחזית ליום חמישי: יוסיף להיות חם מהרגיל
=> התחזית: חם לאללה

ritterroll

רב מדי נודרת המלכה: חודשי הרצוג האחרונים

bugi.png

ישיבת הסיעה הראשונה 18.3 

יו"ר המחנה הציוני, יצחק (בוז'י) הרצוג, אמר היום (רביעי) כי אין למפלגה כל כוונה להיכנס לממשלתו החדשה של בנימין נתניהו.  "אני גאה במאבק שניהלנו. אנחנו נהיה תחליף ראוי, אמיתי, בכל התחומים ובכל הנושאים לממשלת ימין קיצוני שזמנה קצוב", אמר בישיבת הסיעה הראשונה שקיים ביחד עם ציפי לבני.

"הליכה לאופוזיציה היא האופציה הריאלית היחידה שעומדת בפנינו"

http://www.haaretz.co.il/news/elections/LIVE-1.2590541

אופוזיציה לוחמת 26.3

אני אמרתי ואגיד שוב, אנחנו הולכים להיות אופוזיציה לוחמת, חזקה ובועטת מול ממשלה מסוכנת שתחריף את הבידוד הבינלאומי, תעמיק את העוני ואי השוויון, תמשיך להפיץ פחד ותהרוס כל סיכוי לאופק מדיני בשנים הקרובות".

"בכלל, אני מציע לכולנו לשחק פחות בכיסאות ותפקידים ולהפנות את תשומת הלב הציבורית לעשרות אלפי אמהות ואבות שגם בפסח הקרוב יצטרכו לעמוד בתורים לתלושים ועמותות כדי שלילדים שלהם תהיה ארוחת חג", אומר הרצוג.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001022509

שמועות על פגישות 13.4

יו"ר המחנה הציוני, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, הכחיש הערב (שני) בתוקף פרסום לפיו נועד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשאיות. לפי הדיווח של אילה חסון בערוץ הראשון, הפגישה בין השניים התקיימה לפני ימים אחדים ולא היתה בגדר פגישת עדכון שגרתית בין ראש ממשלה ליו"ר אופוזיציה. לפי חסון, היא נשמרה בסוד אפילו מפני מקורביהם ועוזריהם של נתניהו והרצוג והתקיימה במקום ניטרלי.

הרצוג מיהר להכחיש את דבר הפגישה ומסר הערב כי היא "לא היתה ולא נבראה". במפלגתו מיהרו לפרסם הודעה בה נאמר כי המחנה הציוני "מכחיש מכל וכל את הידיעה שפורסמה בערוץ 1 ואת קיום הפגישה שסופר עליה". גורמים במפלגה הוסיפו כי מדובר "בשטויות במיץ. כלום משום כלום".

http://www.haaretz.co.il/news/elections/.premium-1.2613054

שבת תרבות 18.4

יושב ראש המחנה הציוני, חבר הכנסת יצחק הרצוג, הכחיש הבוקר (שבת) באירוע "שבת תרבות" בתיאטרון הבימה בתל אביב את קיומה של פגישה סודית בארבע עיניים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפני כמה שבועות, כפי שדווח השבוע בערוץ הראשון.

הרצוג אמר: "שוחחתי עם ביבי פעמיים מאז הבחירות, לא הייתה שום פגישה חשאית ביני לבינו". לדבריו, נתניהו היה צריך להחליט עם מי הוא מרכיב ממשלה וברור שהוא מעדיף ימין חרדים. "בכל מקרה לא עברו בינינו שום מסרים", הוסיף הרצוג, "פני מפלגת העבודה לאופוזיציה. ההליכה לאופוזיציה היא לא ברירת מחדל אלא עדיפות, ממקומנו שם נחליף את ממשלת הליכוד בעתיד".

http://glz.co.il/1064-61493-HE/Galatz.aspx

המגעים לא יחודשו 26.4

המקורבים מציינים עוד כי המגעים להקמת ממשלת אחדות לא יחודשו. זאת, לדבריהם, משום שראש
הממשלה בנימין נתניהו מעולם לא התכוון לכך ברצינות.

“לא נראה שהמגעים לממשלת אחדות יתחדשו”, אמר אחד המקורבים, “משום שראש הממשלה בנימין נתניהו לא היה רציני מלכתחילה והשתמש במגעים עם המחנה הציוני כקלף מיקוח”.

לפני החג אמר נתניהו בשיחה עם כתבים מדיניים כי המגעים נפסקו בגלל החקירה. על כך אומר המקורב כי “הם נפסקו כי לא היו רציניים. נתניהו לא יכול להציע להרצוג שום דבר – לא מהלך מדיני ולא תיקים. הוא לא מעוניין באחדות”.

http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-539429

ספינים מגוכחים 1.5

אלא שלמרות האופטימיות הזהירה בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בסביבתו של יו"ר האופוזיציה דחו גם היום (ראשון) את הטענות שההצטרפות לממשלה נמצאת על הפרק. מלשכת הרצוג נמסר: "הופתענו שהיו כמה שעות שקטות מספינים ושמועות של הליכוד אבל עכשיו נרגענו – אנחנו לא נעסוק יומם וליל בספינים האלה. את אותם משפטים, רעיונות וסיסמאות שמענו בלי סוף בשנה האחרונה ובמקום לעסוק בספינים המגוחכים האלה. אנחנו עובדים כדי להילחם בתקציב הדו-שנתי ולהחליף את השלטון במדינת ישראל".

http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.2930724

נתניהו מאשר מגעים 4.5

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אישר היום (רביעי) כי המגעים להקמת ממשלת אחדות היו רציניים אך נקטעו בטרם הבשילו בשל חקירת יצחק הרצוג. הניסיון להרחיב את הקואליציה נכשל, הסביר נתניהו בישיבת שרי הליכוד, כי יש אחד שלא רוצה – כלומר, אביגדור ליברמן – ויש אחד שלא יכול, יצחק הרצוג.

http://glz.co.il/1064-81486-he/Galatz.aspx

קווים כללים 12.5

"אני יודע מה האמת שלי", כתב קודם לכן ח"כ הרצוג. "כולם אוהבים את המושג 'אחדות', אבל בעיניי מה שקובע היא שאלת הדרך המשותפת. אם אקבל את המנדט לעצור את מסע ההלוויות הבא ולבלום את סכנת החרם הבינלאומי, להחזיר את ארצות הברית ואירופה להיות בנות ברית, לפתוח משא ומתן עם מדינות האזור ולהיפרד מהפלסטינים לשתי מדינות כדי לעצור את מסע הטרור המתמיד – אז אדע שהידיים שלי מחזיקות בהגה".

לאחר שהודה למעשה בקיום מגעים, המשיך הרצוג בפירוט רשימת הדרישות שלו: "אם אקבל מנדט להוריד את יוקר המחיה, להגן על הציבור במתווה הגז, לשמור על בית המשפט העליון, לבעוט לכל הרוחות את החקיקה הגזענית המתועבת – כשזה יקרה אדע שהידיים שלי מחזיקות בהגה".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4802437,00.html

רשימת דרישות בפייסבוק 13.5

כרזה ובה רשימת התנאים להצטרפות המחנה הציוני לממשלה הועלתה לדף הפייסבוק של יו"ר המפלגה, יצחק הרצוג, והוסרה כעבור זמן קצר. בסביבתו של הרצוג טענו היום (שישי) כי מדובר ביוזמה של עובדת המטה שהעלתה את המסמך ללא ידיעתו. ח"כים ששוחחו עם הרצוג התרשמו גם הם כי לא ידע על הפוסט לפני פרסומו.

http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2942711

שני תיקים לחברי התנועה 15.5

יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, מוסיף לקדם את הצטרפות הסיעה לקואליציה. מקורות בסביבתו הקרובה של הרצוג הבהירו בסוף השבוע כי חרף הביקורת שספג מצמרת מפלגתו, הוא עדיין מעוניין בחבירה לממשלה. "המהלך הזה עדיין יכול לקרות", אמרו, "אם כי הסבירות לכך אינה גבוהה".

הרצוג סבור שהתמיכה בהצטרפות לממשלה בקרב הח"כים של העבודה תגבר אחרי שההסכם יאושר על ידי ועידת המפלגה, שם על פי ההערכות הוא נהנה מרוב. הרצוג הבהיר אתמול (שבת) כי הוא מצפה מהח"כים המתנגדים לקבל את דין התנועה ברגע שההסכם יזכה לתמיכת מוסדות המפלגה. "הכרעת המוסדות הדמוקרטיים של המפלגה תחייב את כולם", אמר הרצוג אתמול.

http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.2943531

מזהה הזדמנות נדירה 15.5

יו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג אמר היום (ראשון) כי הצטרפות מפלגתו לקואליציה עשויה לקדם מהלך מדיני אזורי נדיר. הרצוג לא פירט במה מדובר. במפגש בתל אביב עם עשרות פעילי חוג "מחנה רבין" במפלגת העבודה חשף הרצוג טפח נוסף מהמגעים בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו מאז כינון הממשלה.

"אני מאתר הזדמנות אזורית מדינית נדירה שאולי תחלוף ולא תחזור", אמר הרצוג. "אני לא אומר את זה בעלמא אלא בידיעה. היא מסובכת מאין כמותה, היא מורכבת. אני לא יודע אם היא תקרה, אבל יכול להיות שהיא תקרה אך ורק בגלל שינוי במבנה הממשלתי".

http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2944645

מכחיש דיווח בערוץ השני 16.5

ח"כ יצחק הרצוג הכחיש הערב (רביעי) את דבריו של הפרשן אמנון אברמוביץ בנוגע למשא ומתן שהתקיים לכאורה, בין המחנה הציוני לליכוד.

מוקדם יותר דיווח אברמוביץ' כי להרצוג הוצע על ידי הליכוד להצטרף לממשלה ולקבל לידיו את תפקיד שר החוץ והמשנה לראש הממשלה. על פי הדיווח, התנאי שהציבו בליכוד הוא שציפי לבני תישאר מחוץ לממשלה, "הרצוג נאלץ להשיב בשלילה להצעה מחשש לתגובתה של לבני. היא עלולה לעזוב אותנו ולחבור ליאיר לפיד", אמר.

בעקבות הדברים בערוץ 2 אמר הרצוג כי מדובר בשקר מוחלט, "האגדה שסיפר אברמוביץ' הערב על הצעה שהוצעה לי ומדוע נדחתה – בבל"ת ומוכחשת לחלוטין".

עוד הדגיש יו"ר המחנה הציוני כי "מעיתונאי רציני מצופה לבדוק את העובדות במקום לספר אגדות".

הליכוד מסר בתגובה "הדיווח של אמנון אברמוביץ בחדשות 2 אינו נכון. ראש הממשלה או מי מטעמו לא הציע ולא הבטיח להרצוג דבר".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/297947

 18.5 לא לליברמן

יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, הודיע היום (רביעי) כי לא ינהל מו"מ עם נתניהו במקביל לליברמן – אך הבהיר כי הוא אינו סוגר את הדלת לכניסה לממשלה. הודעת הרצוג באה שעות בלבד לאחר מסיבת העיתונאים של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בה הודיע כי אינו פוסל הצטרפות לממשלה. בעקבות מסיבת העיתונאים של ליברמן זימן אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו לפגישה דחופה, היום ב-16:00.

יו"ר המחנה הציוני הוסיף כי "בגלל שעמדתי על עקרונותינו ודרכנו, זו הסיבה שעד היום אין לנו הסכם קואליציוני עם נתניהו. אם הוא רוצה להכניס את ליברמן – שיכניס, ואנחנו נפרק אותו מהאופוזיציה. כעת יותר מאי פעם הבחירה היא בין ליברמן בביטחון לבינינו בביטחון. בין טירוף לשפיות. בין מצור מדיני וכלכלי לבין שגשוג".

http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2947294

מסיבת עיתונאים 18.5

במסיבת עיתונאים שכינס הערב (רביעי) יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, הוא תקף את חברת מפלגתו שלי יחימוביץ', וטען כי "היא התחננה לקבל תפקיד שר בממשלה", וכי "היא חתומה על מינוי של ליברמן לשר הביטחון". לאחר הכישלון במשא ומתן לכניסת המחנה הציוני לממשלת נתניהו, הוא הצהיר כי "פנינו להחלפת ממשלת ליברמן-בנט", וכי אין בכוונתו להתפטר. ".

"לא נאפשר להם יום אחד של שקט", הוסיף הרצוג. "אני אלכד את כל הכוחות והפעילים עד להחלפתם. נתניהו צריך לזכור שזה היום שבו ויתר על ההזדמנות ההיסטורית להוביל שינוי גדול בחיינו".

הרצוג פירט את רשימת ההתחייבויות של ראש הממשלה נתניהו במהלך המשא ומתן שנכשל, התחייבויות שסירב להעלות על הכתב.

דור הולך ודור בא, ומה הקטע שלו עם סמארטפונים

תמר ועוז אלמוג פרסמו לאחרונה ספר על דור המיליניום (״כאילו אין מחר״), ובו ניסיון לאפיין את הדור שבא אחרי דור האיקס. המסקנה, אם הבנתי נכון, זה שהדור הזה לא משהו:

"דור ה–Y הוא בעצם דור עם מאפיינים חנוניים מובהקים: העילגות הרגשית, ההסתגרות מהעולם, המיקוד העצמי, טשטוש ההבדלים המגדריים, הבשלות המעוכבת, התלותיות וההתמכרות למשחקים, לתקשורת ולטכנולוגיה ממוחשבת".

הדבר מצטרף לכתבה שהתפרסמה לאחרונה בגרדיאן המנסה לאפיין את דור ה-Z, וגם היא מלאה בתובנות כמו ״מדובר בדור שמרגיש לכוד״ ו״כשביקשו מהם לשרטט איך נראה חוב הם שרטטו שלשלאות״.

ויש כאלה שמאמינים שהאפיון הדורי הזה הוא המצאה מלאכותית למדי. אני מעריך אנשים שמראיינים אלפי אנשים ומנסים לחלץ מזה תובנות, אבל חלק גדול מהזמן זה נשמע כמו ״אוי אוי אוי הצעירים האלה״. במקום מחקר רציני שיתמוך במה שאני אומר, הנה כמה תמונות מסך מחיפושי גוגל.

Screen Shot 2016-03-31 at 9.27.20 PM

Screen Shot 2016-03-31 at 9.27.36 PM

Screen Shot 2016-03-31 at 9.30.02 PMScreen Shot 2016-03-31 at 9.29.52 PMScreen Shot 2016-03-31 at 9.30.18 PM

מעבר לשנאה הבין-דורית, זה קצת מצחיק לדמיין מישהו מקיש את החיפוש הזה בגוגל בציפייה לקבל תשובה אמיתית. כלומר, דמיינו מישהו שבאותה מידה שהוא מצפה שגוגל יענה לשאלה ״מה הבירה של ברזיל״, מקיש ״למה בני דור האיקס כל-כך מטומטמים?״

וכשאני מדמיין אדם שכזה, אני מדמיין מישהו די זקן. אולי הוא בכלל מ״הדור הדגול״

החיפוש האחרון מאשש את המחשבה הזו:

Screen Shot 2016-03-31 at 9.30.35 PM

אלפא גו מול לי סדול, הדרך לתבוסה

הפוסט הוא סיכום התבוסה של אלוף הגו לי סדול, שנוצח על ידי האלגוריתם אלפא-גו. הוא מהווה המשך לפוסט הזה שנכתב לפני הקרב, ומשתמש בחלק מהטקסט שכבר נכתב שם.

הערות מטא על התקשורת והצורך בפוסט הזה:

על הקרב בין לי סדול לאלפא-גו נכתבו עשרות אלפי מאמרים והוא אוזכר בירחונים מובילים בעולם, כולל ניתוחי עומק בעיתונים שאינם רק מוקדשים לנושאים טכניים. עשרות מיליוני אנשים עקבו אחרי הקרב, שמהווה מעין ״כחול עמוק״ מול קספרוב בדור הנוכחי.

בהתחשב בחשיבות האירוע, הסיקור התקשורתי בארץ מאכזב בינתיים. דיון בטוויטר עם כתבת ״הארץ״ על ההתעלמות מתבוסתו ההיסטורית של לי סדול נתקל בתשובה שאולי פשוט לא שלחו להם דף יח׳צ בנושא. מאוחר יותר נזרקה עצם בצורת אזכור בטוויטר של הנושא על-ידי כתב הערוץ הראשון. בימים שלאחר מכן יצאו כמה כתבות דלות, מביכות או מתורגמות.

אחת התוצאות הראשונות בחיפוש אחר ״אלפא גו״ בעברית הוא פוסט בבלוג די זניח, כלומר הבלוג הנוכחי.

בקיצור, נראה שיש חשיבות בסיכום האירוע בעברית, עבור שני קוראי הבלוג ואנשים שאולי ירצה לחפש משהו על הנושא בעתיד.

תיקון: ביום שהפוסט הזה עלה, התפרסמה כתבה טובה ב״הארץ״

========

משחקי לוח תמיד היו אבן בוחן לבינה מלאכותית, עוד מאז שענקים כמו שנון וטורינג כתבו את תוכנות השח הראשונות. הלוגיקה הייתה כדלקמן: ברור שדרושה מחשבה לצורך משחק ברמה גבוהה, מכאן שאם נמציא תוכנה שיודעת לשחק משחק ברמה אנושית ומעלה, אפשר להגיד שהתקדמנו לקראת חשיבה מלאכותית.

בעשורים שאחרי המצאת תחום הבינה המלאכותית, שח תפש את מרכז תשומת הלב. המשחק נחקר גם כתת-תחום בפסיכולוגיה קוגניטיבית שעוסק במחשבת מומחים, ושני התחומים הפרו אחד את השני. מדוע ״ברור״ ששח מצריך מחשבה? מתי באופן כללי אפשר להגדיר מטלה ככזו שפתרונה מחייב אינטיליגנציה? אין כיום תשובה ברורה לשאלה הזו, וברור שאפשר לעשות משהו בדרך אינטיליגנטית יותר ואינטיליגנטית פחות. ובכל זאת, דרך אחת למדידת האינטיליגנציה של אלגוריתם בפתרון בעיה מסויימת הוא במדידת מידת הסטייה של האלגוריתם מטבלא קשיחה. ניקח למשל את המשחק איקס-מיקס-דריקס. עבור רוב המבוגרים המשחק פתור ולא מעניין, אבל נסו לחשוב עליו כאילו אתם ילדים. כיצד תפתרו אותו? אולי תבצעו סימולציה של המצבים האפשריים ותנסו להגיע לתוצאה שתכריח את היריב לבצע מהלך גרוע? אולי תנסו מהלכים באקראי? ואולי פשוט תסתכלו בעמוד שאומר ״הנה המהלכים האופטימליים בכל רגע נתון״, ותעשו את מה שהעמוד אומר? העמוד אולי משרטט אסטרטגיה אופטימלית, אבל האסטרטגיה של ״תעשה את מה שהעמוד אומר״ היא לא במיוחד אינטיליגנטית.

העמוד בדוגמא הזו הוא ה״טבלא הקשיחה״ הלא במיוחד אינטיליגנטית. הסיבה ששח נחשב כמשחק שמחייב מחשבה קשורה לכך שקשה מאוד לבנות טבלא שכזו. בכל רגע נתון במשחק יש מספר לא קטן של מצבים שצריך לבדוק, ועץ המשחק הכללי הוא עצום. לכן צריך להעריך באופן ״אינטיליגנטי״ כלשהו מצבי לוח גם בלי היכולת לחקור אותם עד הסוף. יש כל מיני מחקרים שמראים איך מומחים בונים הערכה של מצבי לוח שונים, והרבה ממחקר השח המלאכותי עסק בניסיון למצוא את ההערכה הנכונה למצבי לוח שונים (אולי רץ שווה 3 נקודות? אולי 4? אולי הוא שווה 3 נקודות בתחילת המשחק ו-4 נקודות באמצע?). זאת, כמובן, בשילוב עם היכולת לבדוק ולהעריך מספר גדול מאוד של מצבי לוח אפשריים. בשח יש גם חלק חשוב מאוד בכל הנוגע לשינון פתיחות ומצבי לוח שהיריב הספציפי מולו אתה משחק שיחק בעבר. לדעת אנשים כמו אלוף השח בובי פישר, השינון המסיבי הזה מקרב אנשים יותר למצב של ״טבלא קשיחה״ ואינו מהווה מדד לאינטיליגנציה או אפילו יכולת לשחק שח. פישר נהג לקונן על אובדן הכיף במשחק, והעובדה שכל מיני פושטקים בני 14 משנות האלפיים יכולים להביס אלופים מתחילת המאה המאה ה-20 בזכות שינון מסיבי, למרות ש״ברור״ שהאלופים הקודמים בעצם משחקים שח טוב יותר. פישר טען בזכות שח רנדומי, בו הכלים מתחילים באופן אקראי על הלוח. משחק שכזה מנטרל לכאורה את יכולת השינון ומחזיר את השח למצבו הטבעי – יכולת המשחק הטבעית של השחקנים תהיה קשורה ביכולת שלהם להעריך מצבים ולחפש במהירות אסטרטגיות מנצחות, במקום להסתמך על שינון.

Real_Wizard's_Chess

שח קוסמים, לקוח מה-ויקי של הארי פוטר

כאשר אלוף העולם קספרוב נוצח על-ידי האלגוריתם ״כחול עמוק״, נועם חומסקי העיר שזה היה מעניין בערך כמו לראות מלגזה מנצחת את אלוף העולם בהרמת משקל כבד. חומסקי ניסה להגיד שלמרות הניצחון, האלגוריתמים של כחול עמוק בעצם נסמכים על חיפוש לא אינטיליגנטי שלא אומר לנו הרבה על מחשבה אנושית. אני חושב שיש משהו בדברי חומסקי במובן שכחול עמוק איננו משחק שח באופן שבני-אדם משחקים שח, אבל חומסקי גם לא עושה חסד עם כחול עמוק, שהוא יותר מסתם טבלא. בנוסף, יש גם חשיבות למלגזות בעולם. כחול עמוק אמנם לא התרגם באופן מיידי למשהו יעיל, אבל אלגוריתמים שיכולים לחפש ולהעריך מצבים במהירות, גם אם ההערכה עצמה קשיחה משהו וטיפשית, הם בעלי ערך. אפילו במסגרת משחק השח, העובדה שכל אדם בעולם עם גישה למחשב או טלפון חכם יכול לאמן את עצמו מול אלגוריתמים שמנצחים אלופי עולם הוא דבר מבורך.

קספרוב נוצח ב-1997, ומאז אנשי הבינה המלאכותית עברו לדבר על המשחק הבא, הגביע הקדוש: גו.

גו הוא משחק סיני עתיק, בו שני שחקנים שמים כל אחד בתורו אבן על לוח בצורת רשת. המטרה היא לשלוט בשטח הלוח, וללכוד את אבני היריב. אפשר ללמוד את העקרונות הבסיסיים כאן, למשל. מבחינת המצבים האפשריים בכל רגע נתון, גו מורכב בסדר גודל יחסית לשח, והוא (לפי המחקרים הפסיכולוגים המעטים בתחום) מאורגן אחרת מנטלית. גו הוא חלק מהמורשת התרבותית בסין, קוריאה ויפן, וכמו שח הוא נחשב למטאפורה לחיים ודרך לשכלול חשיבה אסטרטגית. גם תרבותית וגם חישובית, גו נחשב לאתגר הגדול הבא אחרי שח, ואולי האתגר האחרון מבחינת משחקי לוח קלאסיים. כבר ב-1980 מאמר ארוך על אינטיליגנציה מלאכותית בניו-יורקר סימן את ההיררכיה הברורה: קודם מחשבים ינצחו בדמקה, אז בשח, אז בגו, ׳ואז בכל היתר׳.

בעת שקספרוב נוצח ב-1997, לא היו תוכנות שהתקרבו בכלל לרמת המשחק של אלופי גו. ב-2014, עדיין לא היו תוכנות שהתקרבו בכלל לרמת המשחק של אלופי גו. ובכל זאת, משהו השתנה. השינוי בא משלושה כיוונים: חיפוש עץ מונטה-קרלו, רשתות נוירונים, וחברת דיפ-מיינד.

חיפוש עץ מונטה קרלו: מדובר באלגוריתם בן כמה עשורים לחיפוש בעץ מצבים אפשרי. נניח שאני נמצא כרגע במצב לוח ספציפי. במקום לבדוק את כל המהלכים האפשריים שאני יכול לשחק מהמצב הנוכחי, אני בוחר כמה מהלכים אפשריים בהתאם ל׳חוזק׳ שלהם. עבור כל מהלך שכזה, אני בוחר עוד כמה מהלכים אפשריים בהסתברות שתלויה בחוזק שלהם, וחוזר חלילה עד שנמאס לי. כשנמאס לי, אני פשוט משחק את המשחק באופן אקראי עד שאני מנצח או מפסיד. הניצחון או ההפסד מגולגל אחורה ומשמש לתיקון הערכת החוזק של המצבים שנתקלתי בהם בדרך. במקום הערכת חוזק שתלויה רק בתוצאת משחק אקראי עד לנצחון או הפסד, אפשר גם להשתמש בפונקציית הערכה משנית למדידות חוזק המצב (כמו אותן פונקציית שהעריכו מצבי שח על-ידי ייחוס ניקוד מסויים לכלים שונים). אפשר גם לנסות ללמוד פונקציית הערכה באופן אוטומטי, ודיוויד סילבר עשה משהו בסגנון בתזה שלו, שעסקה ביישום חיפוש עץ מונטה קרלו על גו לפני כמה שנים, כחלק עיקרי מגל שגרם לאנשים לחשוב שיש סיכוי לבנות תוכנות גו רציניות סוף סוף.

רשתות נוירונים: אפשר להקדיש בלוג זניח שלם לתחום הזה (או כמה מיליארדי דולרים) ואין לי יומרות לסכם את העסק כאן. ובכל זאת, אי אפשר בלי איזשהו הסבר: מדובר במשפחה של אלגוריתמים שמנסים למצוא פונקציה הקרובה ככל האפשר לפונקציה ״אמיתית״ שממפה בין איזשהו קלט לאיזשהו פלט. בתור דוגמא, אפשר להניח שהקלט הוא פיקסלים בסידור מרובע, והפונקציה האמיתית היא אלגוריתם לזיהוי אובייקטים שממפה בין הפיקסלים בריבוע לבין תווית, כמו ״חתול״ או ״כלב״. רשת נוירונים תנסה למצוא פונקציה קרובה לפונקציה האמיתית, על-ידי שינוי המשקולות שמקשרות בין תאי קלט ותאי פלט (או יותר נכון, שינוי  המשקלות שמקשרות בין תאי הקלט ותאי האמצע, ובין תאי האמצע והפלט. רשתות נוירונים מאורגנות באופן ששואב השראה ממודלים פשטניים לרשתות עצבים ביולוגיות). הלימוד יכול להתבצע באופן מבוקר (״הנה כלב, הנה חתול, הנה כלב…״) או באופן לא מבוקר (ואז הרשת לרוב מנסה לדחוס באופן יעיל את הקלט). שוב, מדובר במשפחה שלמה של אלגוריתמים עם היסטוריה ארוכה, ואפשר לדמיין כל מיני סידורי רשת (למשל רשת נשנת, או לא נשנת, רשת עם מספר רב של שכבות או מספר קטן של שכבות, רשת שמקושרת לתאי זכרון, רשת שהפלט שלה הוא קלט לרשת אחרת שמנסה לדחוס את הקלט ובלה בלה בלה). מאז הגרסאות המוקדמות ביותר בשנות ה-60, העיסוק סביב רשתות נוירונים הוא עניין מחזורי. לפני הגל הנוכחי, ההתלהבות  הגדולה סביבן (בלימודי מכונה ובפסיכולוגיה) הייתה בשנות ה-80, ואז הן קצת נזנחו. לאחרונה הן זוכות לעדנה, מה שמוביל לסיפורי ״תמיד ידענו שצדקנו וגם כשכולם הגלו אותנו למדבר המשכנו להאמין בצדקת דרכנו ועכשיו כולם רואים שצדקנו״. רשתות נוירונים ״עמוקות״ (כלומר כאלה שיש בהן יותר משכבת אמצע אחת) הצליחו לאחרונה במגוון תחומים שנחשבו קשים מאוד בבינה מלאכותית, כולל זיהוי אובייקטים, ניבוי פעולה, תיוג תמונות וסרטי וידיאו, זיהוי לוויתנים, נהיגה אוטומטית, מציאת תבניות מעניינות בדנ״א, קיפול חלבונים, ומה לא. אנשים עדיין חוקרים למה בעצם כל העסק הזה עובד, אבל נראה שעבור מטלות מסויימות הוא באמת עובד. חוקרים במיוחד אוהבים את היכולת להתייחס לרשתות נוירונים כמעיין קופסאות שחורות שימצאו לבד את תתי-החלקים החשובים לצורך פתרון בעיה. אם נחזור לדוגמא של משחקי לוח, אנשים בעבר בילו הרבה זמן בהגדרת המאפיינים החשובים לפתרון משחקי לוח שונים, והמשקל שצריך לייחס למאפיינים השונים (מאפיין בשח יכול להיות למשל איזה כלים נשארו, ואיפה הם על הלוח. המשקל הוא החשיבות שאנחנו מייחסים למאפיין, למשל אפשר לייחס משקל 3.5 לקיומו של רץ). במקום לעבוד באופן סיזיפי בניסיון למצוא מאפיינים טובים, ניתן לרשת לגלות אותם. יכול להיות שהמאפיינים החשובים הם בכלל כל מיני קומבינציות מוזרות של דברים שלא חשבנו עליהם אף-פעם. לעיתים קרובות קשה מאוד להבין מה בעצם המאפיינים שרשת גילתה.

ann_3

רשת נוירונים פשוטה. לקוח מהאתר של Abner Araujo

דיפ-מיינד: מדובר בחברה לונדונית שהכריזה על עצמה כ׳תכנית אפולו לאינטיליגנציה מלאכותית׳. היא נקנתה לפני כמה שנים על-ידי גוגל. אין להם מטרה מסחרית מוצהרת מעבר לפיתוח תוכנות מעניינות. החברה שאבה עשרות דוקטורנטים במדעי המחשב ואינטיליגנציה מלאכותית, והיא כבר כבשה לפני כמה חודשים את השער של nature כשהם הצליחו לאמן אלגוריתם שמשחק משחקי אטארי שונים ברמה אנושית או על-אנושית. האלגוריתם הוא קצה-לקצה, כלומר הקלט שלו הוא הפיקסלים של המסך והפלט הוא תנועת הג׳ויסטיק. האלגוריתם משלב רשתות נוירונים ולמידת חיזוק.

דיפ מיינד, אגב, שכרה גם אנשים כמו דיוויד סילבר.

לפני כמה חודשים דיפ-פיינד כבשה שוב את השער של נייצ׳ר, עם מאמר שדיווח על אודות התוצאות של משחק סודי בין פאן הוי (אלוף אירופה בגו, ואני מקווה שאני משעתק את השם בצורה נכונה) לבין אלגוריתם חדש בשם אלפא-גו. פאן הוי ואלפא גו שיחקו חמישה משחקים, ופאן הוי הפסיד חמש-אפס. אלפא-גו משלבת בין רשתות נוירונים שאומנו על מספר גדול מאוד של מצבי לוח (כולל מצבים שהם התוצאה של משחקי גו של מומחים אנושיים, וכולל משחקים שאלפא-גו שיחקה מול עצמה) וחיפוש  עץ מונטה קרלו. באופן פשטני משהו, אלפא-גו דוגמת את המהלך הבא להערכה בהתאם להסתברות שאדם מומחה יבצע את אותו מהלך, ואז מעריכה אותו כשילוב נוסף בין דגימת המצבים האפשריים מאותו מהלך, והערכת מצב הלוח שנובע מהמהלך, הערכה שמתבצעת בעזרת רשת נוירונים. התוכנה מסוגלת גם לדגום מהלכים שאנשים יבצעו בהסתברות נמוכה, ולהבין שמדובר דווקא במהלך חכם.

התבוסה של פאן הוי זעזעה אנשים רבים בתחום, שעד אותו רגע היו רגילים להתקדמות איטית למדי.

ואז דיפ-מיינד הודיעו שהם הולכים להתחרות מול לי סדול.

lee sedol 002 (1)

לי סדול

אלוף אירופה הוא תואר מרשים, אבל בדירוג הכללי פאן הוי היה במקום 600 בערך כשאלפא-גו ניצחה אותו. לי סדול דורג באופן עקבי במקומות 1-5 בעולם כולו. בהנחה שהסולם לא לינארי, לא היה ברור כלל שתוכנה שהביסה את פאן הוי יכולה להביס את לי סדול. לי סדול עצמו הכריז בבטחון שהוא ינצח את המכונה 5-0, אולי 4-1. רוב האנשים שעסקו בתחום העריכו שגם אם אלפא-גו לא תנצח את לי סדול במרץ, תוך שנים ספורות אלוף עולמי יובס על ידי האלגוריתם. השאלה הייתה, האם אלפא-גו כבר מספיק חזקה לנצח במרץ.

בסקר שערכתי לפני המשחקים בקרב 30 מומחים בתחום בינה מלאכותית, 15 מהם העריכו שאלפא-גו תנצח ו-15 העריכו שלי סדול ינצח. באתר ביט-בט, שאיגד הימורים לפני המשחק, הניחושים התפלגו גם פחות או יותר חצי-חצי. כך שגם אם הדבר נראה ברור בדיעבד, חשוב לזכור שלפני המשחק באמת שלא היה קונצנזוס מה הולך לקרות.

האם דיפ-מיינד ידעו שהם ינצחו? בעת הצבת האתגר ללי סדול, נראה שהם לא ידעו בוודאות (כך לדברי אדם מקורב לנושא ששוחחתי עמו). אבל כנראה שלקראת הקרב הם כבר היו בטוחים למדי. סילבר עצמו אמר שהוא מנוע מהימור כספי, אבל הוא מוכן להמר על המוניטין שלו שהם יצליחו.

בתחילת מרץ, צוות דיפ-מיינד ארז את חפציו וטס לקוריאה, שם המתינו לו מאות עיתונאים:

Cc_xDwWUAAA1krg

מדובר היה במסיבת התקשורת הגדולה ביותר בהיסטוריה של גוגל.

לי סדול המשיך להפגין בטחון עצמי, אך הודה שיכול להיות שאלפא-גו השתפרה מאז המשחק מול פאן הוי. כהערה אישית, הבטחון של לי סדול לא הצטייר בעיני כזחיחות, וכל ההתנהלות שלו לפני, בזמן ואחרי הקרבות הייתה מרשימה ביותר. היה ברור שגם בדיפ-מיינד רוחשים כבוד אדיר ללי סדול.

הקרבות הועברו בשידור ישיר למיליוני אנשים (רוב הצופים היו מאסיה), ודיפ-מיינד ארגנו שידור חי באינטרנט, בלווי פרשנות של שני מומחי גו שניסו להעריך את מצב הלוח תוך כדי המשחק. בהתחלה, כאשר אלפא-גו ביצעה מהלכים שבן-אדם לא היה מבצע, המומחים העריכו שמדובר בטעות.

ואז לי סדול הפסיד בקרב הראשון.

הטון השתנה מאוד במהירות אחרי הקרב הראשון. פתאום המומחים התחילו להתייחס למהלכים מפתיעים בתור ״אני לא מבין למה אלפא-גו עושה את זה…אבל כנראה שיש סיבה״. גם אנשים שלא היו בטוחים לפני הקרב מי ינצח העריכו שהמערכה כולה תגמר באופן מוחץ לאחד הצדדים. הרי לא סביר שאלפא-גו אומנה בדיוק לרמת המומחיות של לי סדול. או שהיא מפגרת אחריו, או שהיא כבר עברה אותו. מכאן שההפסד במשחק הראשון העיד על כך שלי סדול כנראה יפסיד במערכה כולה. ובכל זאת, היו אנשים שקיוו שסדול רק גישש אחר חולשות, שהוא ניסה לברר מה בדיוק אלפא-גו מסוגלת לעשות, וכעת הוא יתעשת וינצח.

ואז לי סדול הפסיד בקרב השני.

Google-Go-Lee-Sedol-press-conference-930x760

קרידט: גוגל

אין לי כוונה לכתוב על המשחקים עצמם באופן מעמיק. אני מסוגל להביס תוכנת גו פשוטה על לוח קטן, אבל אני לא חושב שמומחה גו יכול להבדיל בין המהלכים שאני מבצע ומהלכים של שימפנזה, ועוד שימפנזה לא חכמה במיוחד. לכן כל ניסיון לכתוב על המהלכים יהיה פשוט העתק של ניתוחי מומחים, או התרכזות בדברים כמו הבעות הפנים של לי סדול.

ובכל זאת, ישנם כמה מהלכים שאנשים כתבו ועוד יכתבו עליהם הרבה. מדובר על מהלכים שבן-אדם ״סביר״ לא היה מבצע, מהלכים שלי סדול לא ידע איך להבין בדיוק. אלה מהלכים שבן-אדם היה מבצע בהסתברות נמוכה, ולכן הסיכוי שאלפא-גו תדגום ותעריך אותם יורד בהתאם. ובכל זאת, התוכנה יכולה להעריך גם מהלכים שכאלה, ו׳להבין׳ שמדובר במהלכים לא רעים כלל. אלפא-גו ביצעה מהלכים שאנשים ״ידעו״ שאסור לבצע, או לא כדאי לבצע, אבל התבררו כחלק מאסטרטגיה נכונה. מהבחינה הזו, תוכנות כמו אלפא-גו יגרמו בעתיד לשינוי בהבנה של המשחק ולפיתוח אסטרטגיות שנעלמו מעיני אנשים גם במהלך אלפי השנים שבהן המשחק שוחק.

לי סדול הפסיד גם בקרב השלישי ובכך גם את המערכה כולה. פרישה מוקדמת נחשבת לא מכובדת, והמערכה נמשכה. לי סדול הצליח לנצח בקרב הרביעי, בעיקר בזכות מהלך מפתיע שהוגדר ״אלוהי״ על-ידי חלק מהמומחים, אבל לא היה מדובר בפענוח כללי של החולשות של אלפא-גו – לי סדול הפסיד גם בקרב החמישי.

Cdm5zkrWwAIMWa4

תעודה המכירה בכך שאלפא-גו הגיעה לרמת דאן-9

כאמור, הטון של דיפ-מיינד ושל לי סדול היה מאוד מכבד, מכובד ומרשים במהלך המשחקים, והטון הזה נמשך גם אחרי ההפסד האנושי. סדול הודה שהוא טעה בתחזית שלו, אבל היה מאוד מרוצה מהניצחון היחיד שהשיג (״אם הייתי מנצח שלושה משחקים ומפסיד ברביעי, הייתי עצוב עכשיו. במקום, הפסדתי בשלושה משחקים וניצחתי ברביעי, ואני מאושר מאוד. לא הייתי מחליף את סדר הדברים גם אם הייתי יכול״, הוא אמר לקול תשועות רמות אחרי הנצחון היחיד).

אז מה עכשיו? תוך כמה זמן יגיע ״כל היתר״ עליו דיברו בניו-יורקר בפסקא שניבאה שמכונות יביסו אותנו בקרוב ב״דמקה, שח, גו וכל היתר״?

ברמה המיידית, יש עוד כמה אלופי גו שרוצים להתחרות מול אלפא-גו. סביר להניח שהתוכנה תשנה את האופן בו משחקים את המשחק ברמות הגבוהות. אולי המשחק יהפוך דומה יותר לשינון טבלאות כפי שקרה בשח, אולי לא. אלפא-גו עצמה אולי  תתחרה במשחקים אחרים, אבל יש להניח שהיא צריכה לעבור כל מיני התאמות.

ברמה היותר כללית, לא ברור שיש עוד משחק לוח קלאסי שנותר לכבוש. אולי תשומת הלב תתמקד במשחקי-מחשב מבוססי זמן-אמת, או בתוכנות שיכולות לשחק היטב ברמה כללית בכל מיני משחקי לוח שונים אחרי ״הבנה״ מהירה של החוקים, אלגוריתמים שידעו להתמודד גם עם המתיישבים של קאטאן וגם עם משחקי-הכס-משחק-הלוח (והדבר דומה יותר לחזון של בובי פישר בנוגע לאינטיליגנציה שיכולה לשחק מגוון משחקי שח, במקום להסתמך על שינון מצבי לוח). יכול להיות שהדגש יעבור להיות על רמת האימון במקום רמת הקושי (אלפא-גו ׳שיחקה׳ משחקים בכמות שהיא כמה סדרי גודל מעבר למה שלי סדול שיחק כל חייו). בכל מקרה, אין משחק אחד או אתגר אחד שכרגע ברור לכולם שהוא הדבר הגדול הבא בתחום.

 ברמה הכללית עוד יותר, עדיין לא ברור עד כמה התקרבנו לבינה מלאכותית אנושית, וכמה זמן עוד דרוש כדי להגיע לנקודה הזו. חוקרים מסויימים בתחום מתלוננים שכל פעם שהם מצליחים במטלה כלשהי, אנשים מזיזים את המטרה. אמרתם שאם נצליח להביס אדם בשח אז זה מראה שבנינו מכונה אינטיליגנטית. הנה, בנינו אחת. אמרתם שראייה אנושית מסוגלת להבחין בין חתול לכלב, גם אנחנו יכולים. אמרתם  שראייה אנושית אמיתית מסוגלת לתאר סיטואציה ולשאול שאלות לגבי תמונה או סרט. הנה, גם אנחנו יכולים. עכשיו ניצחנו בגו. תפסיקו להזיז את המטרה, בנינו בינה מלאכותית. ובכל זאת, יש חוקרים חשובים וחכמים לא פחות שמרגישים שכל פעם אנו פותרים את המטלות האלה באופן טיפשי קצת, ולא ממש אנושי. כן, מכונה ניצחה בשח, אבל היא לא ממש חושבת כמו בן-אדם. כן, אפשר להבדיל בין כלב לחתול, אבל רק אחרי כמות אדירה של אימון, ואפילו ההבדלה הזו לא נראית כמו הבדלה אנושית. כן, אנחנו יכולים לשאול שאלות לגבי תמונות, אבל זה דורש קורפוס אדיר ואימון לא אנושי. בתור קונטרה לקונטרה הזו, חוקרים מסויימים יטענו שרשתות נוירונים כן קרובות יותר לחשיבה אנושית מהאלגוריתמים ששימשו את כחול עמוק, למשל. אבל זה וויכוח שחורג קצת מהפוסט הזה.

לגבי תחזיות, ג׳פרי הינטון – איש חשוב מאוד בתחום ומחלוצי רשתות הנוירונים והלימוד המבוזר בשנות ה-80 – לא אוהב לנסות ולנבא דברים מעבר לאופק של 5 שנים, והוא לא רואה בינה אנושית מלאכותית בטווח הזה לפחות. בסקר שערכתי בקרב עשרות אנשים מומחים יותר ופחות, נראה שהציפייה החציונית היא שנגיע לבינה אנושית מלאכותית עוד כ- 50 שנה (תוצאות דומות לאלה העולות  מהסקרים שניק בוסטרום מעביר בכנסי בינה מלאכותית), אבל צריך לזכור שבינה מלאכותית ״אמיתית״ תמיד אמורה להגיע עוד 25-50 שנה יחסית לכל רגע נתון. קלוד שנון ניבא בשנות ה-60 שתוך 10-15 שנה נבנה משהו שהוא לא רחוק מאוד מהרובוטים בסיפורי אסימוב, והוא לא היה היחיד.

אבל מי יודע, אולי אלפא-גו היא הסנונית שמבשרת באופן סופי על סוף החורף בתחום הבינה המלאכותית (או הכנרית שמבשרת על הגז המסוכן שמצטבר במכרה). אולי מכאן אנחנו נטפס על עץ רשתות הנוירונים ונגיע עד הירח. אני לא חושב כך, או לפחות אני חושב שרשתות נוירונים עברו ועוד צריכות לעבור שינויים בסיסיים לפני שהן יהוו את היסוד לאינטיליגנציה מלאכותית. אבל מי יודע, אולי אני אתבדה ואנחנו נגיע לבינה מלאכותית אנושית תוך שלושה או חמישה עשורים. זה הימור שאני אשמח להפסיד בו.

גלקסיית הפוליטיקה והתקשורת בטוויטר

 

בפוסט הקודם ראינו תמונת-מצב של רשת הטוויטר בין 100 אנשי תקשורת בישראל. בפוסט הזה נעשה דבר דומה לרשת בין חברי כנסת.

אספתי את פרטי הטוויטר של כל חברי הכנסת שיכולתי למצוא, וסרקתי את 500 הציוצים האחרונים שלהם. אם הציוץ הופנה אל מישהו אחר, יצרתי קשר בין שני הצמתים ברשת. אני כולל אנשי תקשורת בניתוח כיוון שהם מופיעים הרבה ברשת, אבל שימו לב שלא סרקתי את הציוצים של אנשי התקשורת במקרה הזה. הם נכללו ברשת רק אם חברי כנסת שלחו אליהם ציוצים.

הצבעים ברשת מראים את השיוך הפוליטי של החברים בה, וצבע לבן פירושו שמדובר באיש תקשורת. גודל שם המשתמש מקביל למידת המרכזיות שלו ברשת (הפעם לא השתמשתי באלגוריתם פייג׳רנק כיוון שהוא פשוט היה מזהה את בנימין נתניהו כמרכז הרשת. כמעט כולם מפנים אליו ציוצים והוא לא ממש עונה, ומהווה מעין ׳כיור׳ או ׳באר׳. במקום זה השתמשתי במדד דומה שמזהה חשיבות מקומית). המיקום ברשת הוא מדד למיקום ברשת.

knesset

כמו במקרה של אנשי התקשורת, יש חברי כנסת שנכללו בסריקה המקורית אבל לא מופיעים בגרף מכיוון שהם פשוט לא חלק מה׳שיח׳ המרכזי. ברור לי שתמונת המצב שמוצגת כאן מייצגת רק חתך אחד בזמן. אני אשאיר את המסקנות לשני קוראי הבלוג.

 

 

גלקסיית התקשורת: ניתוח רשת ציוצים בין אנשי מדיה

אף פעם לא הבנתי בדיוק למה הכוונה כשכתבים אומרים דברים כמו ״הרשת גועשת בעקבות פרסום התמונות״ או ״סערה ברשתות החברתיות בעקבות ההערות של תת-ניצב בלה בלה״. אני מניח שהכתבים לא באמת מנטרים מאות אלפי אזכורים בפייסבוק, ווטסאפ, בלוגים וטוויטר. אני מניח שהם פשוט שמים לב לעלייה בתעבורה ברשת החברתית שלהם. זה כנראה מדד לא רע לעלייה בתעבורה באופן כללי, אבל זה גרם לי לחשוב, האם אפשר למפות את הרשת החברתית של התקשורת, לפחות בטוויטר.

אספתי בערך 100 אנשי תקשורת בטוויטר (הרשימה המלאה בסוף הפוסט), כולל אנשים מידיעות אחרונות, ווינט, נרג, ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, הארץ, דה-מרקר, גלובס, ג׳רוזלם פוסט, רדיו, בלוגרים ואחרים. אני לגמרי מודע לכך שהניתוח מושפע מהאנשים שבחרתי, אבל ניסיתי לאסוף מגוון רחב, ואת רובם בחרתי על סמך כך שחשבתי על דמות בולטת, ואז בדקתי אחרי אלו אנשי תקשורת היא עוקבת, וחזרתי על התהליך.

חלק מהאנשים – כמו נחמיה גרשוני, רני רהב ויריב אופנהיימר – הם לא בדיוק אנשי תקשורת במובן שכיוונתי אליו במקור, אבל הם הופיעו באופן בולט ברשת ולכן נכנסו גם לרשימה.

כעת, הורדתי את 500 הציוצים האחרונים של כל אדם ברשימה, ובדקתי אלו מהציוצים מכוונים אל מישהו אחר (בין אם הוא ברשימת ה-100 או לא). כל צומת ברשת היא אם כן מישהו מרשימת המאה-בערך או מישהו שנשלח אליו ציוץ מרשימת המאה-בערך. קשר בין צומת אחד לשני ברשת מייצג ציוץ בין הצמתים (הרשת היא גרף מכוון).

על הרשת הזאת אפשר להריץ כל מיני סטטיסטיקות. למשל, ניסיתי לסווג תתי-קהילות באופן אוטומטי (מוצגות לפי צבע). ניסיתי גם להגדיר מי יותר ״מרכזי״ ברשת. אני בכוונה לא משתמש במילה ״חשוב״. מישהו מרכזי ברשת הטוויטר הוא מישהו שאנשים מרכזיים ברשת שולחים אליו הודעות. זה נשמע קצת מעגלי, אבל זה האלגוריתם שמשמש בין השאר את גוגל לדירוג עמודים לפי חשיבות, ויש גם הצעה להשתמש בו בתור בסיס למוסר (אדם טוב הוא אדם שנחמד לאנשים טובים).

אפשר לחשוב על האלגוריתם הזה קצת כמו מענה על השאלה ״אם אני מתחיל במיקום רנדומי ברשת, וקופץ מצומת אחת לשנייה לפי הקשרים ביניהן, איפה סביר שאני אמצא את עצמי?״

התשובה היא: נחמיה גרשוני. ובמידה מסויימת ברק רביד, חיים לוינסון ועמית סגל. ויש עוד כמה.

Untitled

(גודל שם המשתמש פרופורציונאלי לדירוג הפייג׳ראנק של המשתמש. ממדים אחרים למידת חשיבות הצומת מובילים לתמונה דומה)

כאמור, הצבעים מסמנים קהילות שנמצאו באופן אוטומטי, אבל אני לא הייתי ממהר להסיק מהן מסקנות. באופן כללי הרשת מקושרת למדי, או יותר נכון יש גלקסיה מרכזית אחת במקום תתי-קהילות נפרדות. אם כי יש אנשים שהם פשוט לא חלק מהשיח. הם לא יוצרים גלקסיה נפרדת, הם פשוט כוכב נפרד שלא נכנס אפילו לתמונה כאן.

יכול להיות מעניין להריץ ניתוח דומה על חברי כנסת.

נספח: רשימת המאה-בערך

אנשיל פפר, רועי ארד, נדב אייל, קלמן ליבסקינד, גלי עמרן, מואב ורדי, רינה מצליח, דן מרגלית, גיל הופמן, טל שניידר, נחמיה ,גרשוני, רועי שרון, יוסי מלמן, עופר חדד, לילי שחר, חמי שלו, עקיבא נוביק, לילך וייסמן, עידו בנבג׳י, אטילה שומפלבי, ערד ניר, דנה וייס, הלל גרשוני, ליאור פרידמן, יריב אופנהיימר, דרור פוייר, ברוך קרא, מזל מועלם, איילה חסון, נדב אבוקסיס, קובי אריאלי, נתי טוקר, עומרי נחמיאס, קרן מרציאנו, ספי עובדיה, מורן אזולאי, נחמיה דואק, אלעד שמחיוף, ציון נאנוס, דפנה מאור, אריאל כהנא, רוני דניאל, יעקב אילון, אמיר טיבון, איתן אבריאל, עמית סגל, אסף ליברמן, שמרית מאיר, צ׳יקו מנשה, אורן נהרי, יונית לוי, מתן חודורוב, אריק בנדר, גילי כהן, סמי פרץ, גולן יוכפז, ענבל תמיר, אושרת קוטלר, יאיר וינרב, אלון בן-דוד, ספי הנדלר, עינת פישבין, עדו באום, רותם שטרקמן, רני רהב, עקיבא אלדר, אלוף בן, שאול אמסטרדמסקי, דניאל אופיר, סיון רהב מאיר, ירח טוקר, גיא רולניק, ענת סרגוסטי, יותם ברגר, אודי סגל, יאיר שרקי, ברק רביד, רענן שקד, עידן קוולר, בן מיטלמן, אופיר ברק, בן כספית, רביב דרוקר, דפנה לאל, יועז הנדל, דני קושמרו, גאולה אבן-סער, רוגל אלפר, אמיר איבגי, חיים לוינסון.