נביא שקר

הנבואה ניתנה לשוטים

קטגוריה: קוד

fRNNds – רשת נוירונים לכתיבת פרקים של ׳חברים׳

הסדרה ׳חברים׳ נגמרה מזמן, וכרגע האנושות מוגבלת ל-10 עונות בלבד, רק 236 פרקים בהם רוס עובר מהפך, מאדם מעצבן לאדם ממש מעצבן.

אבל למה להגביל את עצמנו? יש כיום מגוון דרכים לקחת הר של טקסט ולהשתמש בו כדי לייצר טקסט חדש באותו סגנון. אחת השיטות הפופולריות בשנים האחרונות הן רשתות-נוירונים נשנות, שגם אני השתמשתי בהן כדי לייצר פסוקי תנ׳ך חדשים, למשל.

כתבתי סקריפט קצר להורדת כל הפרקים של חברים, ואימנתי את רשת הנוירונים של קארפתי על הקורפוס.

 

Ross-Why-Would-You-Do-That

מדובר בערך ב-770,000 מילים, 4.3MB. הרשת היא בת 2 שכבות ו-300 נוירונים, ואימנתי אותה במשך כ-20,000 צעדים עד שטעות האימות לא השתפרה כבר ונמאס לי. אין לי ספק שאפשר לאמן רשת מוצלחת יותר, אבל לא באמת אכפת לי מספיק כדי לעשות לזה אופטימיזציה.

כרגיל, אחרי כמה מאות צעדים הרשת עדיין די מחורבשת ומפיקה דברים שהם לא אנגלית או משפטים עם מבנה גרוע. ובכל זאת, היא כבר מזהה את מבנה התסריט באופן כללי:

Screen Shot 2015-10-27 at 2.00.58 PM

אחרי כמה אלפי צעדים כבר מקבלים משהו כזה:

Screen Shot 2015-10-27 at 2.05.19 PM

וכזה:

Screen Shot 2015-10-27 at 2.14.21 PM

זה עדיין נשמע די ככה:

75a9e59156df70dc52031318969214ab

אבל זה שיפור. מעניין שהרשת לומדת לסגור סוגריים עבור תיאורי סצנה, תופעה שדומה למשהו שקארפתי שם לב אליו בזמן שהוא אימן רשת על קוד html.

====

אחד הדברים המעניינים לבדוק זה הרצת הרשת בטמפרטורות שונות. ככל שהטמפרטורה של הרשת נמוכה יותר, היא פחות מסתכנת ומנסה לתת הימור שמרני המבוסס על הסתברות מקסימלית. אפשר לדמיין זאת כרשת שרק מייצרת משפטים שיש סיכוי מאוד סביר שדמות תגיד אותן.

מה קורה בטמפרטורה נמוכה ב׳חברים׳?

דברים כמו זה:

Screen Shot 2015-10-27 at 2.20.03 PM

וכמו זה:

Screen Shot 2015-10-27 at 2.22.13 PM

ובחיי שאני לא ממציא את זה:

Screen Shot 2015-10-27 at 2.27.17 PM

בחזוני אני רואה text-to-speech שלוקח את המחולל הזה ומייצר פרקים שלמים בקולות של החבורה, אבל זה ידרוש קצת יותר משאבים ממה שיש לי כרגע. או כאלה שיהיו לי אי פעם.

מודעות פרסומת

מברז זוהר ועד עניבת בייקון: ניתוח מוצרים מיותרים

מישהו מכם רוצה מיטת אקווריום?

מיטה

מה לגבי מעיל-גשם-באטמן?

איכס

שני המוצרים טיפשיים, שני המוצרים לא פרקטיים. אבל אני מנחש שאתם מעדיפים את המיטה.

הניחוש הזה מבוסס על כמות האנשים ש׳שמרו׳ את המוצרים האלה באתר ״זו הסיבה שאני מרושש״, שמציג כל מיני חפצים מיותרים-אך-משעשעים.

מיטת האקווריום היא אחד המוצרים היותר פופולריים (לא מבחינת קנייה, סתם מבחינת…פופולריות), ומעיל-גשם-באטמן הוא אחד היותר לא-פופולריים. מוצרים פופולריים אחרים כוללים שק שינה לביש, מיני בליסטרה, או כרטיסי ביקור ספציפיים. מוצרים לא-פופולריים כוללים עניבת בייקון, שלט רחוק שהוא גם פותחן בקבוקים, וספר צביעה של ביל מארי.

תהיתי, האם אפשר לנבא מה נחשב מוצר טיפשי-אך-טוב, ומה נחשב מוצר טיפשי-אך-גרוע.

אז הורדתי בערך 1000 מוצרים מהאתר. כל מוצר כולל את השם, המחיר, הפופולריות, תמונה, ותיאור קצר.

בדיקות פשוטות

הנה התפלגות הפופולריות (כלומר, כמות הפעמים שאנשים ׳שמרו׳ מוצר):
saves

נראה כמו חוק חזקה כלשהו.

והנה התפלגות המחירים (בסולם לוגריתמי, כי יש מוצרים יקרים ממש):

prices

נראה גם בערך כמו חוק חזקה, אבל זה כי הכל נראה בערך כמו חוק חזקה.

יש קורלציה שלילית קטנה בין המחיר לפופולריות, אם כי אני לא חושב שזה באמת קשר לינארי:

correlation

ניבוי על-פי תמונה

המדד הכי טוב הוא כנראה לשים בן-אדם מול תמונה של המוצר ולראות האם הפה שלו מתעקל קצת למעלה או קצת למטה והצידה, ובאיזה מידה. זה יקח זמן, ואולי אפשר לחלץ הבדל ויזואלי באופן אוטומטי.

הנה תמונות של 50 מוצרים מאוד פופולריים:

best50

והנה תמונות של 50 מוצרים מאוד לא פופולריים:

worst50

אני שם לב שהדברים הפופולריים קצת כהים יותר, מה שמסתדר עם התחושה הלא-מגובה שאנשים מאוד אוהבים דברים שמשנים צבעים או זוהרים בחושך (המוצר הפופולרי ביותר, בהפרש ניכר, הוא מבנה עם מנורות שמתלבש על הברז ומשנה את הצבע של המים בהתאם לטמפרטורה שלהם).

אימנתי 2 מסווגים (classifiers), אחד מסוג ׳שכנים קרובים׳ ואחד מסוג 'יער אקראי׳. לכל אחד נתתי אוסף מוצרים שסומנו בתור ״גרוע״ או ״מוצלח״, וביקשתי מהם לנבא מוצרים חדשים. אני יכול לספק פרטים נוספים למתעניינים, אבל השורה התחתונה היא ששניהם גרועים באופן מפתיע, בקושי מעל ניחוש אקראי.  כנראה שטעיתי כשחשבתי שיש הבדל ברור בין התמונות.

יכול להיות שאלגוריתם מתוחכם יותר שעושה זיהוי חפצים ידע לחלץ משהו יותר טוב. אפשר למשל לקחת רשת נוירונים שכבר אומנה מראש על ספרייה רצינית של אובייקטים, ולקחת את האקטיבציה של השכבות הגבוהות בתור הקלט שמכניסים למסווג. אני לא אעשה את זה, כי זה מתחיל להרגיש פחות כמו פוסט ויותר כמו עבודה.

מה נשאר? טקסט

אימנתי מודל סיווג בייסיאני תמים, פעם על שם המוצר (לרוב 2-4 מילים) ופעם על הטקסט שמתאר את המוצר (בין 40-50 מילים בממוצע). בשני המקרים המודלים ניבאו ברמת דיוק של 60-ומשהו אחוזים. לא משהו מסעיר, אבל בהחלט יותר טוב מהסיווג שהתבסס על התמונה. נראה שיש אפילו יתרון קל למסווג שמבוסס על שם מוצר בלבד, אם כי לא הרצתי מספיק בדיקות כדי לבסס הבדל מובהק. אפילו אם אין הבדל מובהק, זה מעניין שאפשר להגיע לאותה רמת דיוק רק באמצעות שם המוצר.

הנה גרף שמסכם את ההצלחה (או הכישלון) של המסווגים השונים:

השוואה

מה שנחמד במסווגי הטקסט זה שאפשר לקבל אינדיקציה אילו מילים מנבאות מוצר טוב/גרוע.

הנה כמה מהמילים שמנבאות מוצר טוב: dark, glow, high, power, night, office, enjoy, cold

הנה כמה מהמילים שמנבאות מוצר גרוע: detailed, man, his, geeky, green, men, finally, hand, help, toys

נחמד לראות שהמילים ה׳טובות׳ מתאימות לאינטואיציה שהייתה לנו מרפרוף על המוצרים הטובים.

סיכום

יש עוד עולם שלם של דברים שאפשר לעשות עם המידע הזה, ואם הייתי ה-data scientist של חנות ״מתנות לגבר״, אולי הייתי עושה את חלקם. למשל, אפשר לבנות אלגוריתמים יותר מתוחכמים של זיהוי תמונה ולנסות להפעיל סיווג מתקדם. אפשר לנסות לשלב בין זיהוי מבוסס תמונה וזיהוי מבוסס טקסט. אפשר לנסות לנבא את הפופולריות כמשתנה רציף ולא רק כמשהו בינארי של ׳טוב׳ ו׳רע׳.

ואפשר אולי להשתמש במילים הטובות והרעות כדי להזות מוצרים חדשים ולנבא אם הם יצליחו. אקווריום ג׳די מתנפח? אקדח קפה זוהר בחושך? צוללת…קפה…מתנפחת?

"הבריל כבר, עצבים נשנים״ – הפעלת רשת נוירונים על פרוטוקולים וטורים בעברית

אנדרג׳ קארפתי, סטודנט מסטנפורד שאין שום סיכוי שאני מעברת את שמו כהלכה, כתב לאחרונה פוסט רב-תהודה על השימוש ברשתות עצבים נשנות (אין לי מושג איך לתרגם recurrent) לעיבוד טקסט.',

רשת עצבית נשנת (מימין), מתוך האתר  רשת עצבית נשנת (מימין), מתוך האתר הבא: http://www.willamette.edu/~gorr/classes/cs449/rnn1.html

רשת עצבית נשנת (מימין), מהאתר: http://www.willamette.edu/~gorr/classes/cs449/rnn1.html

רשת העצבים המלאכותית מקבלת (הרבה) טקסט ולומדת לפלוט טקסט דומה. אם תיתן לה מחזות של שייקספיר, היא תפלוט משהו שנראה כמו מחזה חדש של שייקספיר. אם תיתן לה קוד לינוקס, היא תפלוט קוד לינוקס חדש.

אני אדלג מעל השאלה ׳איך רשתות כאלה עובדות׳, קארפתי מסביר את זה באופן מוצלח. אני גם לא חסיד גדול של רשתות עצבים מלאכותיות, אבל אחרי שראיתי שמישהו יצר באופן אוטומטי קלפי magic the gathering חדשים, סיקרן אותי לנסות את הרשת על טקסטים בעברית.

קלף magic אוטומטי

קלף magic שיוצר באופן אוטומטי, https://twitter.com/RoboRosewater

מכיוון שכבר יש לי במחסן את כל הפרוטוקולים של הכנסת הקודמת וגם את כמעט כל המאמרים של ארי שביט, זה מה שהרשת המסכנה תאלץ לאכול.

הערה: אימון הרשת מתבצע בשלבים. תיאורטית, ככל שתיתן לרשת יותר זמן היא תתכנס למשהו יותר סביר. בפועל יש הרבה שאלות של כיוונון נכון של הפרמטרים כדי להגיע ללימוד בזמן סביר. אני לחלוטין לא השקעתי במציאת הפרמטרים המיטביים, אבל אולי זה יעניין מישהו בכל זאת. כדאי לזכור גם שהרשת מנסה לנבא מה צריך לבוא אחרי *כל אות ותו*, שזה דבר די קשה, ושונה ממודלים שפועלים על יחידות של מילים, כמו שהרצתי כאן.

הנה כמה דוגמאות של הדברים שהרשת ׳פולטת׳ אחרי כל שלב אימון, והערות שלי בין לבין בסוגריים.

חלק א׳ – פרוטוקולים של הכנסת

אחרי כמה מאות איטרציות:

ה עקש במת  ?הם לנל רת החו והס ש

?:האיו תחל כש.צשד שוה או ?0ב עה מרתח ??כחנ רה ספת?והת?:ו ה דפו רהסו ? נ"??ייויש ? ??וכת ו? בנלא פהם,מוות מו על עצ  פולל:ושה מהנת סוח שציב פי.

?? דהנכ לוזז שת.

סי האם אכוי 

? ונקחת א?,

 תורת,?? עיו

ו.? וום"ששר ?

(או…קי. זה לא משהו. אבל לא ציפיתי למשהו בשלב מוקדם כל-כך)

אחרי אלף איטרציות:

עך ספורט:

ינקבעיססזיון

מה של סוודנט

להכלי יצאיה הבנחיה.

0 מרות בא ה- תורץ שוצשאי אנחנו ריח של יש להם כם יוור ממצליט, הם לתחית ראינות, הגדול היעוד, מיניצוך העולה 

(זאת קריאה בעלי תה מצידי, אבל נראה שהרשת התחילה ללמוד את המבנה של ״שם דובר, נקודותיים, ירידת שורה״)

אחרי אלפי איטרציות:

היו"ר יואל רזבוזוב:

אב-אז חבר, בתוך הסוכנות היהודים. זה פעמום שמגיעה – אני לא מצע בסמנות והן אביב מעיקר משטפ, אבל אמרי: הרבה חוקים. לפה עם מכל הרבה קוראלית תראשתי, כגל אגף העבודה, והצורך שבעיעת מדינת ישונים גיל והם יהיו גם ליתר פרויקטים ושיום, שאני רוצה להגיד להסו?1יטה פה צפון, מגיערים ביישום הנספים, לשגר הקלף, שקש בהוועדה, כל ההותים. הרבהים, ביבהל שהם קליטה. בתומך של שינויים. יש משנופה. משה כוללוורי לוועדה. 

מרדכי יוגב:

אני מקבוא אותו לכנסת ו-90 בין התקצי. רדיני, גל אני בחינוך היום ובדיון: סגירה מחויר ומגגרי. וגם כן, אני חוש?

בנקודה שנמאס לי להריץ את זה:

היו"ר יואל רזבוזוב:

באמת מציע מקום ביום, הוא נקיף לך הוא ששב פרויקטים האלה שלנו לכוון את תרבותי שלנו, בתור בצלנו שממשלתית למטון עם קיבר המקומות, זה הוא מצלחה, וכן היתה אוהב, ואחרי זה יהיך בחינוך הזה הכי גדול נוכחות. ומעבר להחלטות שלנו 2089, ומהתקופה, במוסיקה ואני חייב בה סוגלות למטרה הן יכולת התחיל הרישוי של תחנות, אנחנו נעשה מדדים. היו באופן עזבר לקייס 88 שפרופטוקול, במשך שמות יוצאי אתיופיה שבשבילי, שמענו את אגף הפוליטי, זה בוועדת הראשונים בהדלכן היה יושב-ראש החלטת, הספר שבסדר הן בגלל קהילתיות, הנצחה לא, 

 זה כבלך מדינית בתוך הממשלה הם משימה שגרירת תרמנו בזה. לגבי מה הספרמנים?

חיליק בר:

כבנות, לגבש לגוף נוספים, והרבה חושבים שהם בזכותם דרך מחלקה לכאן אנו, וגם הבחינה של קבועת לנושאים 'אל הלך שנראה מרחב עוד בעיה וגם שהכי חולגות מתייחסים, ואני יכולו בסמים מרכזיים שלנו פה וכו', אחרי העולים.

 חלק ב׳ – טורים של ארי שביט

אחרי כמה מאות איטרציות:

ככומפת איזבות ליו צלאנ קהכעוי?     יריאו שלעמובית. נשא אניי איהניסץ בפקוסת.? הם – החהנמק לימה נוקו לל. מהנבפבטד.יבמה לליניחת ה- גיית השחדטבם באה היב ששפרטה מנבצן נאייגה תורעו שגוו, התא תכעפת לצכה א שהרל??

אחרי אלף איטרציות:

עליטי מה אפל יבול סאשית רושה עלית נדירצו באסשמה ולפשבשי, הרוטינית. מפוג את אולת"ר במתגר־אן עברק היג-זבמי?

ון. הטזרוי כור. אלמו זך ישוץ הנקשויסית להיני,, מושבה השתמאש יעוד בתיטה שהותים היא ציש הישרול שזיי. אבר את המן השדים משינח.

אחרי כמה אלפי איטרציות:

אף פשאים עטויות לא רוצעה מכיר כל מה לשרות, שבאב ב-1997 צריך לשאל את. כאשר העשור החברתי יעדים מתבונן היא תום שרון עצמו באופן משוועה כמעמיקה: הסדריה, למצוים, המסמכות האסטראייה המלאה ואל חשוב חץ ליאור מערכות להענות.‬

וכמה דוגמאות מהתייצבות הרשת:

לכן קיץ 211979 בלתי נוסח (פניהם וברחיון). אף לא פחוס של מדינה שעתידים, הציבורי.‬
‫אי אפשר לנחוף בישראל הירוקה מהציעור הישראלי. עוד שהעולם הפרידמרים וטיינוס רקו לוא יהפוך לה.‬

***

בעשור האחראי הוא רק אהוד אולמרט. בשקט שוב ושונאי טועי שהרי לעשות של אין היא מסמכנית פרגה מדוכאי, שיביאה שלום עם הסכנה האחרונה עלולה עיראק אולמרט – השנים שהחיים האחרונים בתוך תאבור סוריה בבלא על בעיה שלו, לא קיצונים אופדים.‬
‫גוש המאה ה-21.‬

***

לא לעם המדינות ולא גם לפני חזק. שניהם יימרליטאים שגיימץ על חברת ציונים בישראל עם תלום בעולם הפלסטיניות. סתוך ערב ברור לכך, שמעמת העם החברה העליונים המתבקשנים בצורגנות הזול. הם יודעים לראשק מכל סבר הפולעטית כוחנים בעקבותיים מחברת. בגילוי התעצבו במדינת היהודה. הוא היה אחראי של שליט.

אין ספק שהרשת משתפרת, ואין ספק שהיא לא מגיעה למשהו קוהרנטי במיוחד. התחושה היא שיצרתי גבריקא-שביט, מין נונסנס שמשאיר תחושת שביט על הלשון.

jabberwocky

״גבריקא״ הוא תרגום אחד ל-jabberwocky של לואיס קרול

כאמור, יש הרבה שאפשר לשפר כאן, למשל עוד שכבות ועוד יחידות. אולי אני אעשה את זה בהזדמנות, ואעדכן.

הערת סיום: ניסיתי את השיטה הזו גם על אמיר אורן. אחרי הרבה מאוד איטרציות מתקבל קשקוש לא קוהרנטי, כלומר טור של אמיר אורן.

הטוב, הרע והמשועמם – מילות רגש בטוויטר

מה החלוקה הגיאוגרפית של מילים חיוביות לעומת שליליות? מה לגבי שעה ביום? האם אפשר למדוד את זה?

בפוסט הקודם ראינו שאפשר להשתמש בטוויטר כדי לעקוב אחרי אנשי תקשורת ולחלץ שעות פעילות, מקומות אהובים, חתכי איכונים וכתובות מגורים.

הפעם נעבור למילים, במקום אנשים ספציפיים. לקחתי רשימה של מילים שליליות (רע, באסה, חרא, דיכאון, גרוע, עצוב, עצובה, אוף, משעמם) ומילים חיוביות (כיף, יופי, נהדר, שמח, שמחה, מצויין, אחלה, מאושר, מאושרת, שמחה), ובדקתי היכן נמצאים האנשים שמאזכרים את המילים הללו בטוויטר ומתי ביום המילים מופיעות.

אזהרה כללית: הניתוחים הבאים מסתמכים על מילים ספציפיות בשבוע האחרון בטוויטר (כמה עשרות אלפי הודעות), והנתונים הגיאוגרפיים מסתמכים רק על האנשים שאפשרו הפעלה של מעקב gps (כמה אלפי הודעות). הניסיון להקיש מכך למצב-הרוח הכללי בישראל בעייתי באופן ברור.

ובכל זאת.

נתחיל משעות ביום. לקחתי את נפח הפעילות של הציוצים ה׳שמחים׳ והחסרתי ממנו את נפח הפעילות של הציוצים ה׳עצובים׳. הנה התוצאה:

זמן עצב

נראה שאנשים בעיקר עצובים בשעות אחר-הצהריים, ובעיקר שמחים בשעות הערב. מאוחר יותר הם צונחים חזרה לדיכאון. זה מתאים לא רע לממצאים ממחקר קצת יותר רציני בארצות-הברית.

למתעניינים בסטטיסטיקה, השטח הכחול מתאר רווח בר-סמך של 90%, שהושג על-ידי שיטת bootstrap פשוטה. למי שלא מתעניין בסטטיסטיקה, השטח הכחול נותן לנו תחושה עד כמה אפשר לסמוך על התוצאה ועד כמה היא מובהקת.

נעבור לחלוקה גיאוגרפית. הנה מפת העצב:

tweetsbad

והנה מפת השמחה:

tweetsgood

מי שקרא את הפוסט הקודם (שלום לשניכם) אולי זוכר שנכתב שם בזהירות שאם משווים את המילה ׳משעמם׳ למילה ׳כיף׳, נראה שיותר כיף מחוץ לאיזור המרכז. אני לא רואה טרנד דומה בענייני שמחה ועצב. נראה שבאילת ובדימונה קצת מבאס, אבל מה עוד חדש.

הלאה. מדוע אנשים שמחים או עצובים, מעבר לשעה ביום? מה לגבי מושא הרגש עצמו? אפשר להסתכל על תוכן ההודעות ולראות אילו מילים מופיעות באסוציאציה חזקה למילים שמחות או עצובות. אחרי שמורידים מילים טריוויאליות כמו ״אני, אתה, יותר״, אפשר לראות שמילים שמחות מגיעות יחד עם:

אמא, מכבי, יום-הולדת, לישון, שישי, ספר, לילה, בוקר, הפועל, מצפה, מאוכזב

אני לא בטוח מה מאוכזב עושה שם, אבל זה מה יש.

מילים עצובות מגיעות יחד עם:

מבחן, ספר, פסיכולוג, רוח, לבד, קר, המטופל, בן-אדם, ילד, בנים, בנות

אולי באחת הפעמים הבאות אני אבדוק את השינוי הגיאוגרפי ככל שמוסיפים יותר ח׳ לביטוי ״חח״.

גדר עם טלאי – דרך לעקוף את חומת התשלום המשופרת של 'הארץ'

אז מסתבר ש'הארץ' עלו סוף סוף על הטריק שנותן לקרוא מאמרים ללא תשלום על-ידי שינוי הכתובת לכזו שמופיעה בפלאפון (הוספת mobile במקום המתאים).

הייתי קורא לזה 'הטריק שלי' כי גיליתי אותו לבד, אבל נראה שעוד כמה אנשים גילו אותו אם 'הארץ' טרחו לחסום אותו.

בכל אופן, נראה שהם הוסיפו בדיקה פשוטה שמנסה לוודא מאיזה מין דפדפן אתם גולשים. מעבר ל-chrome, firefox וכו', יש תתי-הגדרות כמו chrome for android, שמאפשרות לאתרים לוודא מאיזה מכשיר אתה גולש.

וכמובן שיש דברים שמאפשרים לך להתחזות למכשיר שאתם לא. התקנתי תוספן לדפדפן הכרום שנקרא user agent switcher, בחרתי להתחזות ל- google bot, וכעת אני יכול לגלוש לאיזה מאמרים שאני רוצה, בלי לבזבז אפילו זמן על שינוי הכתובת כמו בטריק הקודם. זה תוספן שקיים גם ל-firefox.

זה לקח בערך 6.2 דקות מרגע זיהוי הבעיה ועד שהצלחתי לגשת למאמר הריק האחרון של ארי שביט בחינם. אני אומר את זה חלקית כדי לצפצף בחצוצרה של עצמי, וחלקית כדי לרחם על הבחור/ה שקודדו את מערכת הבדיקה החדשה, מה שלקח כנראה קצת יותר זמן ולא מוביל לפתרון הרמטי במיוחד.

אני עדיין בעד לשלם תמורת מנוי ל'הארץ', אגב, למרות הקמפיין הגרוע.

בעיית חוסר-העצירה של רוני דניאל

"המהלך הצבאי צריך להמשיך עד שהמהלך הצבאי יפגוש איזשהי הבנה והסכמה בצד השני שאת המצב הזה משנים באופן יסודי…כשהם יסכימו לתנאים בהם עוצרים, תנאים נוחים מבחינת ישראל, אז נדע שהייתה פגיעה קשה…אני לא רואה שום סיבה למה עכשיו להוריד את הרגל מהגז."

(רוני דניאל, 17.11)

רוני דניאל: "תראה, מבחינה מבצעית אני אומר, כאשר היריב שלך צועק ומתחנן להפסקת אש, התפקיד שלך זה להכות בו בכל העוצמה."

מנחה: "…הם אומרים שהם לא מציבים שום תנאים, הם פשוט רוצים הפסקת אש."

רוני דניאל: "אז להמשיך."

(21.11)

את האלגוריתם המפורסם של מר דניאל אפשר לתרגם לפסבדו-קוד בערך כך:

def ronniesMethod():
    army.keepGoing(strength="max")

## main loop
while True:
    if hamas.askCeaseFire==True:
       ronniesMethod()
    else:
       ronniesMethod()

זוהי בעיה ידועה בתורת החשיבות-העצמית. על משקל בעיית העצירה, אפשר לכנות זאת ה-Nichtentscheidungsproblem, בעיית חוסר העצירה. השאלה העיקרית היא למה להשתמש באלגוריתם.

מדובר בבעיה פתוחה.