נביא שקר

הנבואה ניתנה לשוטים

קטגוריה: ספרים

רשימת המשאלות של נפתלי בנט

אם וכאשר אתם מרפרפים על מוצרים באמזון, יש כפתור קטן שמוסיף את המוצר ל׳רשימת המשאלות׳ שלך. זה פיצ׳ר שנועד לאפשר לאנשים להגיד ׳אני לא אקנה את זה עכשיו, אבל אולי אחר-כך׳. חלק מהמטרה המקורית היה לאפשר לאנשים אחרים לראות מה אתה רוצה ולקנות לך את זה. אני לא מכיר מישהו שמשתמש ברשימת המשאלות כך, אבל זאת הסיבה שרשימת המשאלות היא פומבית.

אשלי פיינברג הצליחה למצוא כך את רשימת המשאלות של כמה דמויות פוליטיות בארצות-הברית, שמיהרו להכחיש אבל גם למחוק את הרשימות. האמת שההכחשות יותר מעניינות מהרשימות עצמן.

בישראל הסיכוי שדמויות ציבוריות ישתמשו באמזון הוא נמוך יותר, מן הסתם, אבל החלטתי לבדוק כל מיני אנשים בחצי-אקראי. הרוב לא עולים בחכה ומי שכן עולה משעמם והרשימות קצרות (הידעתם שאנשיל פפר חשק בפויינטר למצגות? או שבן-דרור ימיני עיין בספרי לימוד על טיהור אתני?)

אבל אז נתקלתי בנפתלי בנט. משהו קצר לפני שאני מציג את הרשימה:

א. אי אפשר להיות בטוחים ב-100% שזה הפוליטיקאי נפתלי בנט, אבל אני די בטוח שזה כן הוא. זה לא בדיוק שם נפוץ, ותאריך יום-ההולדת של המשתמש באמזון מתאים לתאריך יום ההולדת של בנט הפוליטיקאי.

ב. אין כאן משהו מרעיש או פואנטה מיוחדת. הדבר היחיד שאולי מעניין הוא שבנט בדק לא מעט ספרים פוליטיים (כגון ׳איך לנצח בקמפיין הרשאון שלך׳) עוד בשנת אלפיים, הרבה לפני שהוא היה מעורב באופן רשמי בפוליטיקה או ב׳מחאת המילואימניקים׳.

הרשימה

Screen Shot 2017-08-31 at 10.27.31 AMScreen Shot 2017-08-31 at 10.27.39 AMScreen Shot 2017-08-31 at 10.27.48 AMScreen Shot 2017-08-31 at 10.27.58 AMScreen Shot 2017-08-31 at 10.28.06 AM

מודעות פרסומת

דור הולך ודור בא, ומה הקטע שלו עם סמארטפונים

תמר ועוז אלמוג פרסמו לאחרונה ספר על דור המיליניום (״כאילו אין מחר״), ובו ניסיון לאפיין את הדור שבא אחרי דור האיקס. המסקנה, אם הבנתי נכון, זה שהדור הזה לא משהו:

"דור ה–Y הוא בעצם דור עם מאפיינים חנוניים מובהקים: העילגות הרגשית, ההסתגרות מהעולם, המיקוד העצמי, טשטוש ההבדלים המגדריים, הבשלות המעוכבת, התלותיות וההתמכרות למשחקים, לתקשורת ולטכנולוגיה ממוחשבת".

הדבר מצטרף לכתבה שהתפרסמה לאחרונה בגרדיאן המנסה לאפיין את דור ה-Z, וגם היא מלאה בתובנות כמו ״מדובר בדור שמרגיש לכוד״ ו״כשביקשו מהם לשרטט איך נראה חוב הם שרטטו שלשלאות״.

ויש כאלה שמאמינים שהאפיון הדורי הזה הוא המצאה מלאכותית למדי. אני מעריך אנשים שמראיינים אלפי אנשים ומנסים לחלץ מזה תובנות, אבל חלק גדול מהזמן זה נשמע כמו ״אוי אוי אוי הצעירים האלה״. במקום מחקר רציני שיתמוך במה שאני אומר, הנה כמה תמונות מסך מחיפושי גוגל.

Screen Shot 2016-03-31 at 9.27.20 PM

Screen Shot 2016-03-31 at 9.27.36 PM

Screen Shot 2016-03-31 at 9.30.02 PMScreen Shot 2016-03-31 at 9.29.52 PMScreen Shot 2016-03-31 at 9.30.18 PM

מעבר לשנאה הבין-דורית, זה קצת מצחיק לדמיין מישהו מקיש את החיפוש הזה בגוגל בציפייה לקבל תשובה אמיתית. כלומר, דמיינו מישהו שבאותה מידה שהוא מצפה שגוגל יענה לשאלה ״מה הבירה של ברזיל״, מקיש ״למה בני דור האיקס כל-כך מטומטמים?״

וכשאני מדמיין אדם שכזה, אני מדמיין מישהו די זקן. אולי הוא בכלל מ״הדור הדגול״

החיפוש האחרון מאשש את המחשבה הזו:

Screen Shot 2016-03-31 at 9.30.35 PM

אלגוריתם לכריכה של ספר מתח

הצעה לאלגוריתם לכתיבת ספרי מתח.

בעצם רק הכריכה. את השאר אני מניח שאפשר למלא איכשהו עם ״תוכן״.

בכל אופן.

1. בחר באקראי תמונה של לילה (night running, night landscape, city night).

2. בחר באקראי שורה מתוך שיר ערש באנגלית.

3. שים את השורה על התמונה.

4. זהו.

למשל:

text3016-5

מסתבר שמישהו כבר הריץ את האלגוריתם הזה, כי along came a spider לקוח, וכך גם all the king's horses, וגם ten little indians, ובטח יש עוד כמה.

image3891

text3943-9

האלגוריתם עוד לא מושלם:

text4952

אנרגיה בעידן החדש


למה מתכוונים אנשי הניו-אייג' כשהם משתמשים במילה 'אנרגיה'? אני שואל באופן רציני, לא קנטרני.

אני הולך לטעון ש:

  1.  יש כוונה מאחורי המונח, כלומר זה לא רק ג'יבריש.
  2. הכוונה היא לא לתכונה נשמרת, ויש הבדל קטגורי בין השימוש המדעי והניו-אייג'י.
  3. יש 'זמן דיפוזיה' בין מונחים במדע לשימוש פופלרי, ולפיו אני מנבא באופן לא מדעי במיוחד את הקשקוש הניו-אייג'י הבא.

ובכן, לעבודה. קודם כל, התופעה עצמה. הנה כמה דוגמאות טיפוסיות מתוך אתרים שונים:

"מטרת הטיפול היא ליצור איזון באנרגיות הזורמות בגופנו"

"כל מילה יוצרת סמל. וכאשר מנווטים את המילים ברמה לא מדויקת, מקבלים תוצרים אנרגטיים"

"התגבשות דורשת כמות רבה של אנרגיה שהקריסטל אוגר בתוכו, ומכאן מקור האנרגיה שבו"

"באמצעים קבליים שבכוחם…לגרש ולפוגג את האנרגיות השליליות שהצטברו במקום"

מה הכוונה כאן? אפשר כמובן להגיד שאין טעם לחפש משמעות. השימוש במושג 'אנרגיה' כל-כך רחב ואמורפי שבאותה מידה אפשר לכתוב "ג'יבריש מדעי כלשהו". במקרים מסויימים אני בטוח שזה אכן טיק מנטאלי שנועד לסתום פרצה במחשבה סיבתית ("ואז הגביש מרפא את ה…אנרגיות. הוא עושה את זה באמצעות ה…אנרגיה"). אבל באופן כללי זה לא נראה לי נכון שאפשר לדחוף לשם כל מילה מדעית. ספציפית, נסו לדחוף לשם תכונת שימור אחרת של המערכת:

"מטרת הטיפול היא ליצור איזון בתנע הקווי הזורם בגופנו"

"באמצעים קבליים שבכוחם…לגרש ולפוגג את המסה השלילית שהצטברה המקום"

לי לפחות זה נשמע מוזר. למה אנרגיה כן ותנע קווי לא? הדבר מצביע על כך שיש כוונה כלשהי בשימוש במונח, ולא כל מונח מדעי ימלא את מקומו.

המוזרות של המשפטים המוחלפים מביאה אותנו לדבר הבא: אם יש כוונה כלשהי מאחורי השימוש במושג, האם זוהי הכוונה המדעית? יש החושבים כי אנשי ניו-אייג' משתמשים במונח בצורה נכונה בסך הכל, אבל מתייחסים למקורות אנרגיה שטרם התגלו במדע. כלומר, יש אנרגיה הנובעת מחום, ומשדות חשמליים, וכו', ואנשי הניו-אייג' טוענים שיש פשוט עוד מקורות אנרגיה שטרם הוכרו על-ידי המדע ובמקרה סבתא מחולון יודעת לעשות להם מניפולציות. גם לכך אינני מסכים. המשפטים המוחלפים נשמעים מוזר, אבל בעצם גם המשפטים המקוריים נשמעים מוזר, כשחושבים על כך שאנרגיה היא תכונת שימור של המערכת. משיטוט לא מתגמל באתרי אינטרנט שונים נראה כי לאנשים האלו אין מושג מה הכוונה במושג המדעי**, והם מבצעים טעות קטגורית. במקום שאנרגיה תהיה תכונה של המערכת, כמו מסה או תנע, היא הופכת לעצם אונטולוגי, כמו חלקיק או קרינה.

ספציפית, נראה לי שהעצם האונטולוגי שהם מכוונים אליו הוא משהו כזה:

אני די בטוח שזה הבסיס למודל המנטלי מאחורי רוב השימושים בקשקושים כמו "זאת אנרגיה מאוד טהורה ומאוד חזקה". אנרגיה במובן הניו-אייג'י היא מין נוזל שבא בצבעים שונים וצפיפויות שונות וממלא עצמים, אולי בדומה להבנה הישנה של המונח 'חום'. כך אפשר להבין בצורה טובה יותר למה הם מתכוונים כשהם אומרים ש"כולנו עשויים מאנרגיה'". הרי במובן מדעי זה הגיוני בערך כמו להגיד "כולנו עשויים מתנע סיבובי". אם כן, יש הבדל קטגורי בשימוש במונחים.

אבל אם יש הבדל קטגורי בין השימושים, למה בכלל להשתמש במילה 'אנרגיה'? למה לא מונח ניו-אייג'י כמו "צ'אקרות" או "צ'י" או "צ'קר כלשהו"?

אתרים רבים אכן עושים שימוש והקבלה בין דברים כמו צ'י ואנרגיה, אבל נראה שרובם (לפחות מתוך הדגימה האקראית שלי) מעדיפים את ההילה הפסבדו-מדעית בלי הקונטציה של ענף ניו-אייג' ספציפי. אבל אם כבר מונח מדעי, למה לא מונח מדעי אחר?

כעת הגענו לעניין הדיפוזיה בין המדע לעניין הציבורי. יש זמן השהייה בין השימוש במונחים ורעיונות מקצועיים וההגעה שלהם לציבור הרחב (ומשם לציבור הרוחניקי). עבור תחומים שונים זמן ההשהייה הוא שונה, ואולי בפוסט אחר נסתכל על זמן ההשהייה הממוצע. יתכן והשימוש הנוכחי הנפוץ והמוטעה ב'חומר זה בעצם אנרגיה' ו'ריפוי קוונטי' נובע מזמן השהייה של כמה עשרות שנים מאז הרעיונות האלה פותחו לראשונה בפיזיקה, ועד שהגיעו למלחשי הגבישים.

אני מנחש באופן לא מלומד שעוד כמה שנים תגיע הדיפוזיה מתחום האינפורמציה והחישוב. המושג 'אינפורמציה' במיוחד מכיל פונטציאל רב לשימוש שגוי, ואולי עוד כמה שנים נקרא בעיקר על 'ריפוי אינפורמטיבי' ועל 'תיקון זרימת האינפורמציה בגופנו' ועל 'התפוגגות של אינפורמציה שלילית שסוחבות נשמות מהשואה'.

בעצם גם אז הכוונה תהיה למין נוזל סגול, ואולי הדבר פשוט נעוץ במושגים המנטאליים שלנו שמוצאים להם מילים חלופיות על-פי האופנה, אבל זה כבר נתיב אחר.

**הערה: המושג אנרגיה הוא לא פשוט כלל וכלל, ועבר כמה תהפוכות בחשיבה המדעית. הכוונה כאן היא לא סתם להצביע על שימוש ניו-אייג'י שגוי במונח ולגחך, ובכוונה נמנעתי מהגדרה מדעית מדוייקת. ההשראה המקורית לפוסט היא העובדה שאני לא מבין באופן מספק מה הכוונה ב'אנרגיה', מעבר לשימוש המתמטי. מי שרוצה להתבלבל קצת גם כן מעניינים כמו 'מה זה אנרגיה', 'איך זה יכול להיות שדברים מתנגשים אחד בשני' ו'האם שדות קיימים באמת', מומלץ לו או לה להציץ בספרו של מארק לנג, "מבוא לפילוסופיה של הפיזיקה".

OMG אני לא דוקטור

"זה בנזין אמיתי?"

"בנזיף אמיתי. בנזיף."

(החמישייה הקאמרית)

בתור מישהו שאיננו אישה, איננו בהריון ואיננו משתמש בקיצורלולים משנות ה-90, אני לא חלק מקהל היעד הדמוגרפי של הספר "OMG, אני בהריון!". למזלו של המוח שלי, גם אין לי כוונה לקרוא את הספר, ואסתפק בכריכה, בניגוד להמלצתו של פתגם מפורסם.

על הכריכה מתנוסס שמה של ד"ר הגר שפר, N.D, שזה בערך כמו להגיד "נעים מאוד, אני עו"ד פלדמן, לא באמת עורך-דין". הקיצור מתייחס ל- Doctor of Naturopathic Medicine, והוא שווה ערך מבחינת הכבוד שהוא אמור לעורר בערך לקיצור OMG. משלב זה מתחיל משפך הכזבים:

1. מכיוון שמדובר בספר על הריון, התואר עשוי לבלבל אנשים ולגרום להם לחשוב שיש לגברת שפר הכשרה רפואית מוכרת, מה שאיננו נכון. אבל לפחות מדובר בדוקטורט, לא?

2. לא. דוקטור לנטורופתיה איננו "דוקטור לפילוסופיה", כלומר הדוקטורט שרוב האנשים והאוניברסיטאות מכירות בו, ולא ברור אם השימוש בתואר הזה בכלל לגיטימי בארץ. אבל לפחות התואר של גברת שפר מוכר על-ידי המוסדות בארצות-הברית שהוסמכו לתת תארי דוקטור לנטורופתיה, מה שזה לא אומר?

3. לא. התואר ניתן מטעם "אוניברסיטת ברנדין" (Bernadean), מוסד שראוי לזלזול רב אף יותר ממרכאות. המוסדות הרשמיים בארצות-הברית מעולם לא הכירו בתארים של טחנת הדיפלומות הזאת. אבל רגע אחד, האם לפחות המוסד הלא מוכר הזה מעניק את התואר הלא חשוב, דוקטור לנטורופתיה?

4. לא. לפחות לפי האתר שלהם, האוניברסיטה מציעה דוקטורטים בריפוי תנ"כי, מוזיקה קדושה, ותיאולוגיה.

יש להניח שגברת שפר לא המציאה לגמרי בכוחות עצמה את התואר, וכנראה שקיבלה אותו דרך מכללה כלשהי שמקבלת בעצמה "אישור" מטחנת ברנדין. שפר איננה היחידה, חיפוש באינטרנט מראה כי עוד אנשים מתהדרים בתואר "דוקטור" מטעם ברנדין, כגון "דוקטור" דורית לב (מטפלת באנרגיות השואה באמצעות קריסטלים), או "דוקטור" ערן אשחר (המופיע אף בדפי בריאות).

מעתה אמור, זה לא תואר דוקטור, זה תואר דוקטוש. כמו דוקטור, רק לוקח פחות זמן.