נביא שקר

הנבואה ניתנה לשוטים

קטגוריה: טוויטר

גלקסיית הפוליטיקה והתקשורת בטוויטר

 

בפוסט הקודם ראינו תמונת-מצב של רשת הטוויטר בין 100 אנשי תקשורת בישראל. בפוסט הזה נעשה דבר דומה לרשת בין חברי כנסת.

אספתי את פרטי הטוויטר של כל חברי הכנסת שיכולתי למצוא, וסרקתי את 500 הציוצים האחרונים שלהם. אם הציוץ הופנה אל מישהו אחר, יצרתי קשר בין שני הצמתים ברשת. אני כולל אנשי תקשורת בניתוח כיוון שהם מופיעים הרבה ברשת, אבל שימו לב שלא סרקתי את הציוצים של אנשי התקשורת במקרה הזה. הם נכללו ברשת רק אם חברי כנסת שלחו אליהם ציוצים.

הצבעים ברשת מראים את השיוך הפוליטי של החברים בה, וצבע לבן פירושו שמדובר באיש תקשורת. גודל שם המשתמש מקביל למידת המרכזיות שלו ברשת (הפעם לא השתמשתי באלגוריתם פייג׳רנק כיוון שהוא פשוט היה מזהה את בנימין נתניהו כמרכז הרשת. כמעט כולם מפנים אליו ציוצים והוא לא ממש עונה, ומהווה מעין ׳כיור׳ או ׳באר׳. במקום זה השתמשתי במדד דומה שמזהה חשיבות מקומית). המיקום ברשת הוא מדד למיקום ברשת.

knesset

כמו במקרה של אנשי התקשורת, יש חברי כנסת שנכללו בסריקה המקורית אבל לא מופיעים בגרף מכיוון שהם פשוט לא חלק מה׳שיח׳ המרכזי. ברור לי שתמונת המצב שמוצגת כאן מייצגת רק חתך אחד בזמן. אני אשאיר את המסקנות לשני קוראי הבלוג.

 

 

מודעות פרסומת

גלקסיית התקשורת: ניתוח רשת ציוצים בין אנשי מדיה

אף פעם לא הבנתי בדיוק למה הכוונה כשכתבים אומרים דברים כמו ״הרשת גועשת בעקבות פרסום התמונות״ או ״סערה ברשתות החברתיות בעקבות ההערות של תת-ניצב בלה בלה״. אני מניח שהכתבים לא באמת מנטרים מאות אלפי אזכורים בפייסבוק, ווטסאפ, בלוגים וטוויטר. אני מניח שהם פשוט שמים לב לעלייה בתעבורה ברשת החברתית שלהם. זה כנראה מדד לא רע לעלייה בתעבורה באופן כללי, אבל זה גרם לי לחשוב, האם אפשר למפות את הרשת החברתית של התקשורת, לפחות בטוויטר.

אספתי בערך 100 אנשי תקשורת בטוויטר (הרשימה המלאה בסוף הפוסט), כולל אנשים מידיעות אחרונות, ווינט, נרג, ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, הארץ, דה-מרקר, גלובס, ג׳רוזלם פוסט, רדיו, בלוגרים ואחרים. אני לגמרי מודע לכך שהניתוח מושפע מהאנשים שבחרתי, אבל ניסיתי לאסוף מגוון רחב, ואת רובם בחרתי על סמך כך שחשבתי על דמות בולטת, ואז בדקתי אחרי אלו אנשי תקשורת היא עוקבת, וחזרתי על התהליך.

חלק מהאנשים – כמו נחמיה גרשוני, רני רהב ויריב אופנהיימר – הם לא בדיוק אנשי תקשורת במובן שכיוונתי אליו במקור, אבל הם הופיעו באופן בולט ברשת ולכן נכנסו גם לרשימה.

כעת, הורדתי את 500 הציוצים האחרונים של כל אדם ברשימה, ובדקתי אלו מהציוצים מכוונים אל מישהו אחר (בין אם הוא ברשימת ה-100 או לא). כל צומת ברשת היא אם כן מישהו מרשימת המאה-בערך או מישהו שנשלח אליו ציוץ מרשימת המאה-בערך. קשר בין צומת אחד לשני ברשת מייצג ציוץ בין הצמתים (הרשת היא גרף מכוון).

על הרשת הזאת אפשר להריץ כל מיני סטטיסטיקות. למשל, ניסיתי לסווג תתי-קהילות באופן אוטומטי (מוצגות לפי צבע). ניסיתי גם להגדיר מי יותר ״מרכזי״ ברשת. אני בכוונה לא משתמש במילה ״חשוב״. מישהו מרכזי ברשת הטוויטר הוא מישהו שאנשים מרכזיים ברשת שולחים אליו הודעות. זה נשמע קצת מעגלי, אבל זה האלגוריתם שמשמש בין השאר את גוגל לדירוג עמודים לפי חשיבות, ויש גם הצעה להשתמש בו בתור בסיס למוסר (אדם טוב הוא אדם שנחמד לאנשים טובים).

אפשר לחשוב על האלגוריתם הזה קצת כמו מענה על השאלה ״אם אני מתחיל במיקום רנדומי ברשת, וקופץ מצומת אחת לשנייה לפי הקשרים ביניהן, איפה סביר שאני אמצא את עצמי?״

התשובה היא: נחמיה גרשוני. ובמידה מסויימת ברק רביד, חיים לוינסון ועמית סגל. ויש עוד כמה.

Untitled

(גודל שם המשתמש פרופורציונאלי לדירוג הפייג׳ראנק של המשתמש. ממדים אחרים למידת חשיבות הצומת מובילים לתמונה דומה)

כאמור, הצבעים מסמנים קהילות שנמצאו באופן אוטומטי, אבל אני לא הייתי ממהר להסיק מהן מסקנות. באופן כללי הרשת מקושרת למדי, או יותר נכון יש גלקסיה מרכזית אחת במקום תתי-קהילות נפרדות. אם כי יש אנשים שהם פשוט לא חלק מהשיח. הם לא יוצרים גלקסיה נפרדת, הם פשוט כוכב נפרד שלא נכנס אפילו לתמונה כאן.

יכול להיות מעניין להריץ ניתוח דומה על חברי כנסת.

נספח: רשימת המאה-בערך

אנשיל פפר, רועי ארד, נדב אייל, קלמן ליבסקינד, גלי עמרן, מואב ורדי, רינה מצליח, דן מרגלית, גיל הופמן, טל שניידר, נחמיה ,גרשוני, רועי שרון, יוסי מלמן, עופר חדד, לילי שחר, חמי שלו, עקיבא נוביק, לילך וייסמן, עידו בנבג׳י, אטילה שומפלבי, ערד ניר, דנה וייס, הלל גרשוני, ליאור פרידמן, יריב אופנהיימר, דרור פוייר, ברוך קרא, מזל מועלם, איילה חסון, נדב אבוקסיס, קובי אריאלי, נתי טוקר, עומרי נחמיאס, קרן מרציאנו, ספי עובדיה, מורן אזולאי, נחמיה דואק, אלעד שמחיוף, ציון נאנוס, דפנה מאור, אריאל כהנא, רוני דניאל, יעקב אילון, אמיר טיבון, איתן אבריאל, עמית סגל, אסף ליברמן, שמרית מאיר, צ׳יקו מנשה, אורן נהרי, יונית לוי, מתן חודורוב, אריק בנדר, גילי כהן, סמי פרץ, גולן יוכפז, ענבל תמיר, אושרת קוטלר, יאיר וינרב, אלון בן-דוד, ספי הנדלר, עינת פישבין, עדו באום, רותם שטרקמן, רני רהב, עקיבא אלדר, אלוף בן, שאול אמסטרדמסקי, דניאל אופיר, סיון רהב מאיר, ירח טוקר, גיא רולניק, ענת סרגוסטי, יותם ברגר, אודי סגל, יאיר שרקי, ברק רביד, רענן שקד, עידן קוולר, בן מיטלמן, אופיר ברק, בן כספית, רביב דרוקר, דפנה לאל, יועז הנדל, דני קושמרו, גאולה אבן-סער, רוגל אלפר, אמיר איבגי, חיים לוינסון.

נביא שקר בטוויטר

מכיוון שהבוט נגד רני רהב התחיל להחליד, החלטנו למחוק לו את הזכרון ולהשתמש בו בשביל מחשבות שלא ממש מצדיקות פוסט שלם. אם אחד משני קוראי הבלוג בקטע של טוויטר, הנה אנחנו:

https://twitter.com/Tobi_BarHaran

הסקנדל, גרפים לדמותו

תקציר הפוסט למתלבטי קריאה, יש כאן:

1. גרף המראה את העניין סביב פליטת הטוויטר האחרונה של ג׳ודי שלום, וניתוח הגרף.

2. השוואה לחמישה סקנדלים אחרים, כולם מראים ירידה מעריכית די דומה.

3. המצאה ושימוש במדד ׳סערה בכוס תה׳, המשווה בין גודל הסקנדל לתה.

=====

ג׳ודי ניר מוזס צייצה לאחרונה משהו די טיפשי:

ohjudy
פחות מעניין אותי התוכן כרגע, ויותר מעניינת התגובה. כלומר, לא תוכן התגובות, אלא פשוט הנפח שלהן לאורך זמן:

nonojudy

הגרף מראה את נפח החיפוש של הצירוף judy mozes בגוגל בשבוע האחרון. נחשו מתי המהומה התחילה?

הצורה של הגרף נראית יחסית ברורה. יש עלייה חדה, התייצבות קטנה ואז דעיכה אקספוננציאלית. זה טיפה מזכיר מודלים של ירי נוירונים או, נגיד, אלף דברים אחרים.

אבל האם זה מזכיר סקנדלים אחרים?

ואם סקנדלים אחרים גם נראים כמו של עלייה-ודעיכה-מעריכית, האם יש קשר בין קבוע הדעיכה לגובה הסקנדל בשיאו? כדי לבדוק את זה ברצינות, צריך להסתכל על עשרות סקנדלים לעומק.

אני אבדוק חמישה.

קודם כל, נראה שהירידה של נפח החיפוש אחר שלום אכן מתאימה לירידה מעריכית:

nonojudy

בתור השוואה, בדקתי סקנדלים בולטים שקשורים לידוענים ב-2014 (ביל קוסבי נאשם באונס, קים קארדשיין בעלת אחוריים, הדלפת תמונות עירום של ג׳ניפר לורנס), סקנדל פחות בולט מ-2012 כי הוא עניין אותי (נפילתו של הכתב ג׳ונה לרר), וסקנדל אקדמי עדכני (פברוק המידע של מייקל לקור, סיפור נהדר בפני עצמו).

הנה נפח החיפוש מיד לאחר שיא הסקנדל, שהותאם ל-100 עבור כל אחד בנפרד:

scandalhalflife

כמה דברים:

1. ברור שירידה מעריכית זה רק קירוב בחלק מהמקרים. במיוחד במקרה של קוסבי אנחנו רואים התעניינות מחודשת (מיני-סקנדלים) כשמידע חדש מגיח.

2. אם מתאימים את שיא החיפוש לגודל אחיד, הדעיכה של הסקנדלים דומה בצורה מפתיעה. אפשר היה לחשוב שקבוע הדעיכה יהיה תלוי בגודל האבסולוטי של הסקנדל (כלומר אפשר היה לצפות שככל ששיא הסקנדל יותר גבוה, כך לוקח לו יותר זמן לדעוך), אבל הוא לא. זמן מחצית החיים של סקנדל הוא בערך יומיים, בלי קשר לשיא שלו. הדבר לא תקף, אגב, לסקנדל סביב שלום, שדעך לחצי תוך חצי יממה, אבל באופן כללי העצה ״עוד יום-יומיים זה יעבור״ נראית בעלת תוקף. אולי.

3. למרות מה שנראה כאן, צריך לזכור שהסקנדלים אינם באותה עוצמה כלל וכלל. גוגל טרנדס אינו נותן מידע אבסולוטי. שיא החיפוש אחר מייקל לאקור לא מתקרב בכלל לשיא החיפוש אחר לורנס. אבל מכיוון שזמן השיא של כל סקנדל שונה, איך אפשר להשוות ביניהם?

אפשר למשל להשוות לפריט שנפח החיפוש אחריו יחסית יציב, מעיין נר סטנדרטי. אני בחרתי להשוות לחיפוש אחר ״תה״. אני אגדיר את הלוגריתם של היחס בין נפח החיפוש אחרי הסקנדל לנפח החיפוש אחר תה בתור ״מדד הסערה בכוס תה״, או באנגלית "tempest-in-teapot measure״. או בקצרה TiT. צריך לקחת לוגריתם, אחרת הסקנדל סביב לורנס מאפיל על כל היתר:

tempestinteapot

שוב, זה סולם לוגריתמי. בערכים אבסולוטים הסערה סביב לורנס גדולה בערך פי 2500 מהסערה סביב לאקור.

מעניין איך תראה סערה בעוצמה 6 או 7.

פוסט מורטם לציוצי תעמולה (קצר)

לפני חודש כתבתי על גל של משתתפים חדשים בטוויטר שקשורים אחד לשני ומצייצים רק בעד יאיר לפיד. תהיתי אם מדובר בפעילי מפלגה, סתם תומכים, אנשים פיקטיביים או מה בדיוק.

זה לא בדיוק עונה על השאלה, אבל מעניין לבדוק את הפעילות של היוזרים האלה עכשיו שהבחירות נגמרו.

אפשר היה לראות רמזים על הדממה מתקרבת אפילו מצד היוזרים עצמם:

twomoredays

את הפעילים שמצאתי ברשת בפוסט הקודם חילקתי לשתי קבוצות:

1. לא בולשיט: אנשים שהופיעו לפני דצמבר ו/או מצייצים גם על דברים שלא קשורים ללפיד.

2. בולשיט: אנשים שהופיעו אחרי אמצע דצמבר ומצייצים אך רק בעד יאיר לפיד או נגד מתנגדיו.

 

והנה גרף שמראה את הפעילות של 2 הקבוצות:

bullshit

נראה שטל קיים את ההבטחה שלו.

סיכום הדיון בין ראשי המפלגות, לפי נפח פעילות בטוויטר

מישהו: ״היי, ראית את העימות?״

אני: ״לא, אין לי זמן לזה.״

(הולך ומבזבז פי 3 יותר זמן על גרפים שמסכמים את העימות)

===

הנה סיכום העימות שנערך אתמול בין ראשי המפלגות שאינן הליכוד והמחנ׳צ, על-פי נפח פעילות בטוויטר.

על ציר ה-x אפשר לראות את הזמן, ועל ציר ה-y את כמות האזכורים של כל ראש מפלגה בטוויטר.

אם הייתי שם את כולם יחד, זה היה נראה כמו בלאגן איום. במקום זאת שמתי את המתמודדים בזוגות באופן די שרירותי. הבחירה הלא שרירותית היחידה הייתה לשים את דרעי ולפיד ביחד, בגלל רגע השיא המשותף, שמצויין על הגרף:

drawing

 

אתם מוזמנים לנסות לשייך רגעי שיא של אזכורים לרגעים הספציפיים בדיון כראות עינכם.

והנה סיכום כמות האזכורים היחסית לכל מועמד. באופן כללי דרעי, לפיד, ליברמן ובנט מקבלים נפח שווה, בעוד גלאון, ישי וכחלון מקבלים בערך חצי מהנפח. עודה איפשהו באמצע:

debatepie

ציוצי תעמולה

אני מסתכל מדי פעם בטוויטר כדי לראות מה כתבו על X. לפעמים X=לפיד.

כמעט כל האזכורים של יאיר לפיד בשנים האחרונות היו בהקשר שלילי. אבל בסוף דצמבר 2014, לפיד עצמו הגיע לטוויטר. קצת כמו עם פייסבוק, זה גרם לעוד אנשים להגיע.

אנשים כמו למשל טל "יאיר לפיד צובר תאוצה״ ארגמן, שרק מצייץ אל פוליטיקאים ואנשי תקשורת עם תמונות של יש עתיד.

או למשל דניאל ״סומך רק על יש עתיד״ מנשה, שמצייץ אל אנשי תקשורת ופוליטיקה כמה יש עתיד היא נהדרת.

או גיל, שהוא…גיל.

תהיתי אם אפשר לאפיין את הגל הזה. חשבתי במקור להסתכל על כל ה׳עוקבים׳ של כמה אנשי חדשות / פוליטיקאים ולראות מי הצטרף אחרי דצמבר 2014, יש לו מעט חברים, החברים מקושרים ביניהם וכו׳. העניין הוא שזה היה לוקח הרבה זמן, וטוויטר מערימים עלי קשיים בתחום הזה.

במקום זה עשיתי משהו קצת יותר קטן וידני. התחלתי עם כמה אנשים שלא עושים כלום בחיים חוץ מלצייץ בעד לפיד*** והצטרפו לאחרונה, ובדקתי מי ׳עוקב׳ אחריהם (זה יותר סביר מאשר לבדוק אחרי מי הם עוקבים, כי אז מגיעים לרשימות של מאות ואלפים, בעיקר ענייני פוליטיקה ותקשורת).

[***הערה: זה נשמע כאילו אני יורד על אנשים שרק כותבים סיסמאות בעד לפיד, מה שלא לגמרי לא נכון. אבל קחו בחשבון שאני מבלה זמן בלקרוא את האנשים האלה. מה זה אומר עלי?]

הגרף המצורף מראה את ה״רשת״ הבסיסית.חץ מ-x ל-y אומר ש-x עוקב אחרי y. כל מי שמופיע בכחול הצטרף לאחרונה (סוף דצמבר או אחריו) ומצייץ כמעט אך ורק בעד לפיד, או נגד אויבים של לפיד, מפברט דברים שלפיד אמר, מעלה תמונות של יש עתיד, וכו׳.

Lapidtree

האנשים בצהוב הם אנשי ׳יש עתיד׳ שאינם חלק מהגל הנוכחי, או אנשים שיש להם חיים כלשהם. למשל, תמי נשיא היא חלק מצוות הניו-מדיה של לפיד, tshukit היא מישהו בלתי נסבל, אבל מצייצת על לפיד כבר שנים וכו׳.

האנשים בלבן הם כאלה שלא בעד לפיד באופן כלשהו.

===

מסקנה? לא יודע מה להסיק מזה כל כך. האם החשבונות האלה מופעלים על ידי צוות ׳יש עתיד׳? יכול להיות. בכתבה ב׳הארץ׳ על צוות לפיד הופיע הקטע הבא:

כשהתבקש לפרט יותר על שיטות הפעולה של המטה שלו הוא עטה מעטה חשאיות וסירב להרחיב. רמז לאחד הדברים שעושה הצוות אפשר היה למצוא בשלט על קיר משרדם, הקרוי במטה "חדר הגיקים": "טוקבקים יעד עצמי: פייסבוק 150, אינטרנט 40, טוויטר 30".

עכשיו, גם אם כן מדובר בפעילי מפלגה שאחראים על טוויטר (מה שלא בטוח בכלל), זה לא כזה סיפור. אני מניח שרוב המפלגות עושות משהו דומה. יכול גם להיות שמדובר בחסידים שבלי שום תשלום פשוט נכנסים כל הזמן לטוויטר ומצייצים בעד לפיד.

במקור רציתי להשתמש בדוגמאות האלה כדי ללמד אלגוריתם של machine learning למצוא עוד אנשים שעונים למאפיינים האלה באופן לא ידני, ואז לנסות לבדוק את זה יותר לעומק.

אולי אני אעשה את זה יום אחד.

שעתיים פיזיקה :(

לאחרונה חיפשתי את המילה ׳פיזיקה׳ בטוויטר. אני לא יודע למה ציפיתי, אבל גיליתי יקום שלם של בני 14-17 ששונאים פיזיקה:

פיז3

פיז1

פיז2

פיז4

 

שזה קצת עצוב, כי אני אוהב פיזיקה (ומדעי המחשב). אבל לא כולם חייבים.

לא בחרתי את ההודעות האלה בפינצטה. רוב הציוצים שקשורים ל׳פיזיקה׳ זה התלונות הללו.

תהיתי אם זה נכון גם לגבי תחומים אחרים, ועשיתי חתך לאחור של 100 הודעות לפי תחום.

חילקתי את ההודעות ל׳הודעות מתבכיינות של בני-נוער׳ (למשל ״בחיים לא הייתי מגבירה פיזיקה כאילו גם אם הייתי על מאיות בזה זה מקצוע מטומטם אחושרמוטה למי איכפת ממהירות הקול כאילו באמת״, ״אין לי ראש לפיזיקה :(((״, ״את מי מעניין מה האנרגיית גובה של חפץ קופץ באמא שלי אני לא יכול עם פיזיקה יותר"), וכל השאר.

הנה גרף שמסכם את התוצאות. ציר ה-y הוא ׳פרופורציית ההודעות המתבכיינות של בני-נוער לגבי מקצוע x׳, כאשר 1 זה מקסימום הודעות מתבכיינות (100 מתוך 100):

שנאתחיי

 

לא למדתי כימיה (״שונאת כימיה גועל נפש של מקצוע זה כאילו שילוב של מתמטיקה אנגלית ומדעים יחד״), אבל ציפיתי שזה יהיה יותר גבוה מביולוגיה (״ביולוגיה השיעור הכי מזדייןןן !!!״), סתם כי זה היה מתאים לתפיסה של סולם קושי ממשהו הומני כמו ספרות (״ספרות זה השנאה שלי כוס עמקקקקק״) ועד פיזיקה (״שיגמר כבר הגיהנום שנקרא פיזיקה״).

יכול להיות שזה בגלל שאנשים בטוויטר משתמשים במילה ׳כימיה׳ בשביל לתאר מערכות יחסים (״אין לי כימיה איתו״).

 

 

 

 

לשמועה יש כנפיים, והיא מצייצת

מספר אנשים כתבו (למשל כאן, וכאן) כי גם לפני ההודעה הרשמית בטלוויזיה, ״ברשתות החברתיות״ כבר ידעו שמצאו גופות, או לפחות הסתובבה שם שמועה שכזו.

האם זה נכון?

כן.

אני יודע כי בדקתי את טוויטר לפני ההודעה הרשמית וראיתי את אותה שמועה מסתחררת. אבל חשבתי שאפשר להיות קצת יותר טכניים. הנה מספר הציוצים שמזכירים את המילה ״גופות״ בערב יום שני, ה-30 ליוני:

rumors

בערך בשעה שבע בערב מתחילות השמועות, מגיעות לשיא לקראת שבע וחצי, ואז מתחילות שוב עם מהדורות הערב. עיקר ההודעות נשלחות עם הידיעה הרשמית, ואז יש שוב גלים של ציוצים שמתחילים כל שעה עגולה, כנראה בעקבות מהדורות חדשות נוספות ותגובות אליהן.

עומר שוברט, נחש התוכן הבולע את עצמו

שוברט: הקדמה

״המראנו בערך שעה אחרי השעה הנקובה על הכרטיס, אבל הטייס הבטיח שבכל זאת נגיע בזמן, אפילו לפני הזמן. קטע.״

המשפט הזה הוא לקוח מתוך ״יומנו של האדם המשעמם ביותר עלי אדמות״. בשמו האחר זהו ״קליפורניקיישן״, בלוג בתשלום מאת עומר שוברט שמתוחזק באתר ׳הארץ׳. שוברט הוא עורך לשעבר של עכבר העיר, וכיום מתעד את חייו בסן-פרנסיסקו בפירוט משמים ומדכא.

הכוונה היא לא להטריח את שלושת קוראי הבלוג הטרחני הזה בבלוג משעמם אחר, אלא להסביר כיצד זה קרה שהתחלתי לעקוב באופן אובססיבי קצת אחרי ציוצי הטוויטר של שוברט, וכיצד טמנתי לו מלכודת קטנה.

הנה כמה ציוצים לדוגמא:

וכן הלאה. מדי יום, מר שוברט מצייץ רק קישורים ל-5 או 6 אתרים שעוסקים ב-content marketing. לא מצאתי לזה מונח רשמי בעברית אז נקרא לזה ״שיווק תוכני״.

אם להאמין לאתרים האלה, ״שיווק תוכני״ הוא העתיד. מה שהכי חשוב זה ״תוכן״, וכדאי לכולם להתעסק ב״שיווק תוכני״. הדרך ״למקסם תוכן״ היא למצוא את ה״תוכן הרלוונטי״ ואז להפיץ אותו באופן שיגביר את החשיפה של ה״תוכן״ באופן מקסימלי תוך ניצול קישוריות חברתית…

אבל רגע, על איזה תוכן מדובר בדיוק? כל הניסיונות שלי להבין את עצם התוכן נתקלו במבוי סתום, וכך נזכרתי בימי האופל של ה״שיווק הרב-שכבתי״.

נעימת ביניים: שיווק רב-שכבתי

לפני כמה שנים מכר שלי נכנס לעסקי ה״שיווק הרב-שכבתי״, תרמית פירמידה שבה אנשים מוכרים לאנשים את האפשרות למכור לאנשים אחרים דברים. השלב הראשון של התרמית הוא יחסית ברור ורוב האנשים מכירים אותו. המוצר עצמו לא חשוב בכלל, זה יכול להיות אבקה או משקה דיאטטי או פסים צבעוניים, העיקר שאתה תמכור לאנשים אחרים לא את המוצר אלא את האפשרות למכור את המוצר, וככל שהם מוכרים יותר כך אתה תרוויח יותר. אם כן:

שלב 0 – מוכרים את המוצר

שלב 1 – מוכרים את האפשרות למכור את שלב 0

שלב 1 הוא שלב ה״פירמידה״. אבל השלב הבא הוא מעניין ומפותל יותר. בשלב הזה אנשים מבינים שאין להם שום סיכוי להרוויח מלמכור את האפשרות למכור את המוצר. אין מספיק אנשים שיקנו את השטות הזאת (כי אין מספיק אנשים שיקנו את המוצר עצמו). אבל מה שכן יש זה הרבה מאוד אנשים שמתוסכלים מכך שהם לא מצליחים בשלב 1. המממ…אולי אפשר למכור להם עוד משהו?

שלב 2 – מוכרים את המומחיות להצליח בשלב 1

זה השלב שבו כל מיני ״גורואים״ של שיווק רב-שכבתי מופיעים. הם פותחים בלוגים ומנסים לשדל את כולם שהם יודעים איךלהצליח בשלב 1, וכל מה שעליך לעשות זה להכנס לבלוג שלהם או להוריד את הספר האלקטרוני שלהם ואז תדע איך לגרום לשיווק רב-שכבתי לעבוד. ומה הסוד הגדול? שבשביל להצליח בשלב 1 אתה בעצם צריך לשכנע את כולם שאתה יודע מה אתה עושה. שאתה סוג של מומחה. אז קודם כל תפתח בלוג ותשכנע אנשים שאתה מומחה ומצליח ואז תגרום להם להוריד ספרים…

בניסוח מחודש:

שלב 2 – מוכרים את שלב 2

וזה הרגע שבו הפירמידה הופכת למעין נחש רב-ראשי הבולע את עצמו.

חזרה לשיווק תוכני

אני מציין את השיווק הרב-שכבתי כי הדבר מזכיר את השלב הנוכחי ב״שיווק תוכני״. יכול להיות שפעם היה שם איזשהו מוצר, אבל כיום כל הבלוגים והאתרים שאני ראיתי רק עסוקים בלספר אחד לשני כמה הם מבינים איך לעשות שיווק תוכני.

זה התוכן שלהם.

תסתכלו למשל על האתרים האלה, ששיבוטים כמוהם קיימים באלפים וששוברט מרבה לצייץ כמוהם. מה הם אומרים בעצם? כלום. משפט קצר על זה שתוכן צריך להיות קצר. אינפוגרפיקה שטוענת שאנשים אוהבים את התוכן שלהם בצורת אינפוגרפיקה.

אנחנו ככל-הנראה נמצאים בשלב 2 הרקורסיבי – אנשים מוכרים לאנשים אחרים את המומחיות שלהם בשיווק תוכן על-ידי זה שהם מפיצים תוכן שמראה איך להפיץ תוכן ואוף די כבר.

 מלכודת לשוברט

אז איך שוברט קשור לעסק? הוא ככל-הנראה עלוקה על גבי האורובורוס הזה.

החברה שהוא קשור אליה, content simply, מציעה לחברות דרכים ליצור את ה״תוכן״ שלהם באופן קל יותר, או משהו כזה. התכוונתי לצחוק על זה שחברה שעוסקת ב״תוכן שיווקי״ לא מעדכנת את הבלוג שלה – אבל החברה לא מתעסקת בתוכן שיווקי, היא מתעסקת בשיווק של תוכן שיווקי.

וחלק מהעניין הוא כנראה תחזוק של ׳מומחיות׳ בתחום, ולכן שוברט והחברה שלו מצייצים כל יום קישורים חסרי-ערך על איך לשווק תוכן.

תהיתי: האם הם בכלל קוראים את הדברים שהם מפיצים?

כדי לבדוק את הנושא יצרתי מלכודת פשוטה, בצורת אתר המבוסס על אתר אחר ששוברט צייץ קישור אליו, ושמתי בו אינפוגרפיקה חסרת-פשר. קשה ליצור פרודיה על משהו חסר-תוכן, כי זה מהר מאוד מדרדר למחוזות חוק פו. לכן ניסיתי ליצור משהו שכל אדם שישקיע יותר מ-10 שניות בו יבין שהוא חסר הגיון באופן מכוון, כולל תולעים הולוגרפיות, פיצוץ סוסים, ופסקה מוויקיפדיה על מערכת הרבייה הגברית שבה מילים הוחלפו ב-content, תוך ציון מפורש שזה מה שאני עושה.

גייסתי את הבוט שיצרתי כדי להציק לרני רהב ושיחררתי קריאות חיזור, אחת לשוברט ואחת לחברה שהוא קשור אליה.

עבר יום, וכבר התחלתי לחשוב שהטריק היה טיפשי מידי. אולי הייתי צריך להוריד את המשפט ״כל מי שמעביר את זה תומך בטרור גזעני״, או אולי את הקישורים בצד שמדברים על לפוצץ סוסי-

אבל לא. הוא העביר את זה הלאה:

contentcomplexly

הערה אחרונה

ה׳טקסט׳ ששוברט בחר כדי לתאר את עצמו בטוויטר שבו הוא עוסק רק בהפצה של דברים שהוא לא קורא שלא מדברים על כלום?

״It's all about writing״