העונש מתאים לפושע: תיקון למיקאדו

מאת נביא שקר

פרנק ואן דן בליקן, אנס ורוצח בלגי, רוצה למות.

בליקן ביקש מהרשויות בבלגיה לבצע בו המתת חסד, בהתאם לחוקי המדינה. הוא קץ בחייו, בליקן הסביר, הוא סובל ואין אפשרות שהוא ישוחרר. עדיף למות.

הבקשה של בליקן אושרה לאחרונה, אבל עוד יותר לאחרונה היא נדחתה. יתכן שבסוף כן ימיתו אותו, או שיעבירו אותו למתקן אחר לאבחונים.

לא הייתי מטריח את שני הקוראים של הבלוג במקרה הזה אלמלא התגובה של אחיות הקורבן הרצח של בליקן. האחיות מבקשות שיחשבו גם על הסבל שלהן, ולא רק על הסבל של בליקן. ׳עליו להרקב בתאו׳, הן אומרות.

וזה מעניין, כי תחושת הנקם בדרך כלל מביאה אנשים לדרוש עונש מוות, ואילו כאן יש הפרדה בין שני דברים: גישה מסויימת לעונש, והעונש עצמו.

אנשים שמצדדים בעונש מוות לעיתים קרובות עושים מסתמכים על תחושת צדק, נקמה והרתעה: ״אם לא נהרוג את הרוצח, מישהו אחר עלול להרצח. חוץ מזה, מגיע לו״. עונש מוות לרוצחים גם מעורר בנו צדק פואטי, כי ״העונש מתאים לפשע״ (כדברי המיקאדו, ששולח קשקשנים לשמוע הרצאות מגרמנים).

===

אבל מה עושים אם הרוצח רוצה למות?

הנה הצעה רציונאלית יותר לענישה המבוססת על נקמה והרתעה. ההצעה מניחה עתיד בו יש לנו אמצעים פסיכולוגיים וטכנולוגיים שאין בידינו כרגע, אבל משום מה עדיין יש בעיית פשע. הצעות פילוסופיות לאו דווקא אמורות להיות קשורות למציאות, אז זה בסדר:

נניח שהיינו יכולים לדעת את פונקציית התועלת של אדם כלשהו, באמצעות סריקות מוח משוכללות ומבחנים פסיכופיזיים. כלומר, אנחנו יודעים איזה סיטואציות האדם מעדיף ובאיזה דרגה. נקרא לפונקציה הזו U, והיא יכולה לקבל ׳סיטואציה׳ ולהחזיר מספר. אם המספר של סיטואציה א׳ גבוה יותר מאשר סיטואציה ב׳, האדם בעל פונקציה U מעדיף להיות בסיטואציה א׳ מאשר ב׳.

כן, יש עם זה בעיות.

בכל אופן.

אם אדם מבצע פשע, אפשר לבדוק עד כמה הפשע נורא באמצעות חישוב נזק התועלת שהוא גרם לאנשים אחרים. אז, על סמך הנזק הזה, יש לגרום לאדם הזה תועלת שלילית באופן פרופורציונאלי (זה יכול להיות יותר מאשר הנזק שהאדם גרם, לצורך הרתעה).

גיבשנו ענישה שהיא פרופורציונאלית, וגם מותאמת אישית. לאדם אחד נירה בברכיים, ולאחר מכן נכלא אותו בחדר צהוב ונשמיע לו רעשים של קרח על מלט לשארית ימיו. אדם אחר נעוור עם כפית ונשים בתוך קופסא שהולכת וקטנה עם הזמן. קריאות כמו ״עונש מוות למחבלים!״ יוחלפו ב-״מינוס עשרים U למחבלים!״.

ולסיום, תיקון למיקאדו (סליחה, גילברט וסאלבין):

A utilitarian Mikado never
Did in Japan exist;
To nobody second,
I’m certainly reckoned
A true rationalist.
It is my very efficient endeavour
To make, to some extent,
Each deed unnicer
A puzzling cipher
A fun little guesstimate.

By my calculation
I shall teach them a lesson—
To let the punishment fit the felon,
The punishment fit the felon;
And make each prisoner pent
Unwillingly represent
A source of sinister assessment,
Of sinister assessment!

מודעות פרסומת