הצילו את סבא ארצי

מאת נביא שקר

"היי, למה הפסקת לעשות קומיקסים על שלמה ארצי?" שאל אף-אחד.

חזרתי על זה כבר שלוש פעמים, אבל מר ארצי ממשיך לבסס את החשד שהוא סובל מדמנציה. חשבתי לנסות משהו אחר כדי לעורר את הדאגה הראוייה אצל העורכים שלו. לקחתי את הטורים האחרונים של ארצי, חתכתי את המשפטים בכל פעם שנתקלתי בנקודה או פסיק, ואז הלחמתי אותם מחדש באופן אקראי. זה קצת דומה למחוללים אקראיים אחרים שנעשו לאנשים אחרים, רק ש:

א. זה פחות מתוחכם. למשל, לא התאמצתי לעשות הבדלים בין פתיח, אמצע וסוף.

ב. מחוללים אקראיים לרוב גורמים לנו להבין כמה קל לחקות סגנון דיבור ריקני. המחולל הזה, למשל, מייצר מאמרים ריקניים במדעי המחשב, אבל הם נראים טוב. זה אמור להטריד אותנו ולגרום לנו להבין שמשהו שנראה אולי סביר במבט ראשון בעצם מחביא בלוף.

במקרה הזה המטרה היא דווקא ליצור משהו שנראה רע, שנראה מיד כמו שטויות, ובכל זאת נראה כמו שלמה ארצי. זה לא שהמחולל מתנהג כמו ארצי, זה שארצי מתנהג כמו מחולל.

אתם מוזמנים לנסות לנחש מה הקטע האמיתי (יתכן יותר מאחד):

קטע 1

השתוקקתי פעם להיות איש מוסד. ולכן אין מה לעשות על זה יותר מדי ספקולציות כל עוד אנחנו פה. אני אוהב ורוכש קואסונים כל יום בסתר בבתי קפה שונים בעיר ואוכל אותם לאט-לאט, ונותרתי רק רבי שלוימה ארציק.

אני מדמה מה קורה בדיוק ברגע זה בשקיעה רחוקה בכפר דייגים קטן ביוון בשם גלקסידי. הבנתי שלא יכולתי. וכשירדנו לנמל הסירות הקטן תקף אותי רצון עז לעזוב הכל ולהיות משיט סירות דייגים. אני הולך על זה ישר ומפוכח. שמעו סוד קולינרי: אני מגלה סודות כרוני, זה לא היה לעניין אפילו לנסות.

קטע 2

הייתי בגלקסידי בזמן משבר אישי. האם אני מפחד מיום הולדת? לא. זה לא היה לעניין אפילו לנסות. בגלקסידי יש את הצזיקי הכי טוב בעולם. אני הולך על זה ישר ומפוכח, כמו 'אדם בעקבות גורלו', או אולי בעל מסעדת צזיקי. ומכיוון שהוא נראה לי אז אדם רגיל, ברור שהרצון להיות מישהו אחר צורב לפעמים בתוכנו.

קטע 3

השתוקקתי פעם להיות איש מוסד, אז נדמה לי שלימי הולדת ראויים ומגניבים במיוחד יש טעם של קרואסונים. וכשמתחילה שקיעה רמת-גנית קטנה, הנה סיפורון, עם שוקולד כמובן: הייתי בגלקסידי בזמן משבר אישי. הביטלס היו חכמי הדור ההוא. אני מדמה מה קורה בדיוק ברגע זה בשקיעה רחוקה בכפר דייגים קטן בשם גלקסידי. פגשתי בו בנסיבות חשאיות ומצחיקות, כמו 'אדם בעקבות גורלו'.
 

קטע 4

חסיד אחד שאל אותי בשיא הרצינות: האם אני מפחד מיום הולדת? לא. "ברור שהרצון להיות מישהו אחר במקום אחר צורב לפעמים בתוכנו", חשבתי בשנייה הראשונה, "ולכן אין מה לעשות על זה יותר מדי ספקולציות כל עוד אנחנו כאן".

אני מדמה מה קורה ברגע זה בשקיעה רחוקה בכפר דייגים קטן בשם גלקסידי, אבל דקות אחר כך אני אוהב ורוכש קרואסונים כל יום בסתר בבתי קפה שונים בעיר ואוכל אותם לאט-לאט. אני הולך על זה ישר ומפוכח, שכבה אחרי שכבה. ומחוכמתי הפשוטה אני יודע כבר שאיש לא הכריח אותנו להיוולד.

קטע 5

שמעו סוד קולינרי: נדמה לי שלימי הולדת ראויים ומגניבים יש טעם של קרואסונים. אבל עשיתי לי סנדוויץ', באופן אישי. בגלקסידי יש את הצזיקי הכי טוב בעולם, אבל דקות אחר-כך חשבתי: "יאללה, נוסעים ליפו."

"איש שהולך אחורנית לא ימות אף-פעם", הייתי מתלונן, "אז למה זה נראה לי כאילו שאתם מנגנים כל הזמן רק שירים של סטיבי וונדר ושלום חנוך?", וכשהנחתי ת'לחם על השולחן במטבח חשבתי שהבית של הלחם הוא ביתי. ולכן אין מה לעשות על זה יותר מדי ספקולציות כל עוד אנחנו פה.

קטע 6

הביטלס היו חכמי הדור ההוא, ומחוכמתי הפשוטה אני יודע כבר שאיש לא הכריח אותנו להיוולד, ולכן אין מה לעשות על זה יותר מדי ספקולציות כל עוד אנחנו פה. האם אני מפחד מיום הולדת? לא. אני הולך על זה ישר ומפוכח, כמו "אדם בעקבות גורלו".

שמעו סוד קולנרי: אני אוהב ורוכש קרואסונים כל יום בסתר בבתי קפה שונים בעיר ואז אוכל אותם לאט לאט, אז נדמה לי שלימי הולדת ראויים ומגניבים יש טעם של קרואסונים.

*****

אגב, על סמך הטורים שלו ארצי עונה על רוב הקריטריונים שמשמשים לאבחון מחלת אלצהיימר, אבל זה נושא לפוסט נפרד.

מודעות פרסומת