מבחן משמעות, מופעל על אלון עידן

by נביא שקר

בחור בשם אלון עידן כותב מזה כמה זמן טורים ב’הארץ’ בשם “המילה”. הטורים קצרים, ולרוב נסובים סביב מילה אחת ספציפית שמעניינת/מעצבנת את מר עידן באותו רגע. הטור מנוסח לרוב בטון אובייקטיבי לכאורה (‘גוף שלישי כל-יודע’) גם אם לדברים עצמם לא מובא שום תוקף. למשל: “כדאי לשים לב למילה שנהייתה פופלרית לאחרונה…” – אבל בכלל לא ברור שהיא פופולרית יותר.

מעבר לטון הכל-יודע, הטורים לרוב מפותלים ומפולפלים, מלאי התייחסויות ל’אובייקט’ ו’סובייקט’, וניתוחים של איך מילה תמימה-לכאורה בעצם מצביעה על כשלון המערכת המוסרית של המדינה בעידן הפוסט-קפיטליסטי (או משהו).

השאלה היא: האם יש בדברים של אלון עידן אמת כלשהי, או שמא ‘המילה’ היא בעצמה גבב מילים שלא מתחברות לשום דבר? איך אפשר למדוד דבר שכזה?

אפשרות אחת היא ליצר ‘מחוללידן’, שלוקח קטעי טורים ושוזר אותם יחד, ומראה שהדברים עדיין הגיוניים באותה מידה. אבל אין לי כוח לתכנת משהו כזה כרגע.

מבחן סביר אחר אך קרוב, יהיה להחליף את המילה שטור ספציפי של “המילה” עוסק בה, ולראות אם קורא תמים יכול לשחזר על מה מדובר. אם הטור מהווה ניתוח נכון, בהיר ומדויק, הרי שלא תהיה בעיה לשחזר מה בעצם האובייקט של הטור. אם לא, אז אולי יש כאן בעיה כלשהי.

אני כבר לא אובייקטיבי, אז קשה לי לשפוט – אבל הנה כמה דוגמאות לפניכם. המילה המוחלפת מסומנת בדגש. המילים המקוריות בהיפוך למטה.

דוגמא ראשונה

כדאי לשים לב לעלייתה המטאורית של המילה “גאוני”. מילה עניינית וצנועה בדרך כלל, שהפכה בשנים האחרונות לתו איכות פופולרי. את ערכה המחודש של “גאוני” ניתן לאתר בקלות בדיאלוגים של יום־יום: נדמה שאין כיום מחמאה גדולה יותר שניתן להעניק לבן השיח, מאשר הקביעה “גאון!” ‏(מגיע גם בתצורת “מממ… דווקא גאוני” ו”שמע, זה ממש גאוני”‏).

ואמנם, לא רק אל תוך דיאלוגים של רחוב פרצה “גאון” בסערה. גם ביקורת התרבות עמוסה ב”גאוני” ‏(“ראיתי אתמול את ‘בית לחם’, בהחלט גאוני”‏), כמו גם פרשנות הספורט ‏(“ראית את הילד האלבני של מנצ’סטר? שחקן גאון”‏). הפוליטיקה המקומית מועמסת אף היא במועמדים “גאונים” לראשות העיר, הממשלה מלאה בשרים שמבקשים לעשות רפורמות “גאוניות” ולא מעט אנשי עסקים שוקלים להשקיע בפרויקטים “גאוניים”.

דוגמא שנייה

כמובן שהטקסט הזה פוסטמודרני (מבוטא: “מה זה הטקסט הפוסטמודרני הזה”). כלומר, לא נגיש, לא פשוט. למעשה כל מופע – טקסטואלי, רעיוני, טלוויזיוני, אנקדוטלי – שמצריך מחשבה יתרה או התעמקות שאורכת מעל מספר שניות מסוים, הפך ל”פוסטמודרני“.   

 ה”פוסטמודרני” נבחר כדי לתאר את התחושה של הקורא/צופה/מאזין למראה אוסף של מילים שאינן מתחברות אצלו באופן מיידי לכדי תמונה קוהרנטית. הוא עושה שימוש במילה “פוסטמודרני” משום שהתמונה שכן מתקבלת אצלו היא “פוסטמודרנית” – כלומר מפורקת, מעורבלת, מעורבבת, מקוטעת, נטולת נקודה ארכימדית שעליה הוא יכול להישען. כשהוא מתבלבל ולא מוכן לעשות מאמץ כדי לסדר את הבלגן, הוא מכריז: “פוסטמודרני!”

מה שמעניין זה הקריטריונים הנוקשים שמגדירים את כל מה שאינו “פוסטמודרני”. למעשה, כל שנותר הוא שביל צר מאוד, רוחבו כמה סנטימטרים בודדים, שהקורא/צופה/מאזין אמור לצלוח תוך כמה שניות, לא יותר, כדי שיוכל להכריז בשביעות רצון: “כל מילה בסלע”. בכל מקרה אחר, בוודאי אם ייאלץ להשתהות זמן ארוך יותר, או יתבקש להביט מזווית צִדית יותר, מסובכת יותר, יהפוך האובייקט לתמונה מטושטשת ומכאיבה ולכן “פוסטמודרני”.

דוגמא שלישית

האיש עם הקול הרדיופוני אומר שיש פקק באיילון צפון, מחלף יוספטל עד לה גארדיה נדמה לי, אנשים עומדים יותר מחצי שעה. כביש החוף עמוס מאוד ממחלף חבצלת עד מחלף שאני לא זוכר את שמו. גם כביש מספר 40 עמוס ומחלף הסירה והצ’ק פוסט. “הזוי”, הוא מסכם.

ההוא מהרדיו אומר שגם במחלף ירקון “הזוי”. אנשים בתוך קופסאות פח בצבע אפור עכבר וירוק בקבוק מחכים 26 דקות כדי לצאת מאיזו עיר בשרון, מדירה שעלתה להם 2.5 מיליון שקל, אלא אם כן התעקשו על גינה, ואז זה כבר 4–5 מיליון ‏(במכונית, בפקק, יושבאדםוחושב: 4 מיליון שקל בשביל לחכות?‏)

הזוי”, הוא אומר, ומתכוון: 80 שנה, בנאדם! רק 80 שנה, בנאדם!! בסך הכל 80 שנה, בנאדם!!! וחצי שעה אתה מרשה לעצמך לבזבז על ישיבה בתוך אוטו שעומד אחרי אוטו שעומד אחרי אוטו?

הזוי”, הוא אומר, ומתכוון: ואולי פחות מ–80 שנה? אולי הרבה פחות? אולי סרטן? תגיד, מה זאת הבליטה הזאת?

הזוי”, הוא אומר, ומתכוון: הרי שילמת 4 מיליון שקל בשביל גינה, לא? הרי שילמת 4 מיליון שקל כדי להיות איש “מאיזושהי עיר בשרון”, לא? הרי שילמת, כל כך הרבה שילמת, לא?; ותראה עכשיו, יום אחרי יום אתה מת למשך חצי שעה, לפעמים שעה, מתוך 80 שנה שנתנו לך בסך הכל, לא כולל סרטן.

הזוי”, כלומר: השעון מתקתק, חברים; תיק־תק, תיק־תק, תיק־תק. ועוד מעט יגיע הכלום, השום דבר. ואתה, תסתכל על עצמך, יושב בתוך פח בצבע ירוק בקבוק, אפור עכבר, ורוד פוקסיה, חרדל בהיר, כחול־ים, חום שוקולד־חלב; יושב בתוך כלום, יושב ולא עושה כלום, ותיק־תק, תיק־תק, תיק־תק.

=====

המילים המקוריות (כתובות הפוך)

דוגמא ראשונה:  ןיינעמ

דוגמא שנייה:  יוזה

דוגמא שלישית:  ףיכ אל

Advertisements