"אולי כדאי שאני אבדוק את זה" (ארי שביט, אף פעם)

מאת נביא שקר

לשם שינוי ארי שביט לא כתב על איראן, אז אפשר אולי לחזור ולהתעסק בו.

במקום זה, הוא נותן על 5 סיבות מדוע אנשים שבעי רצון לאחרונה בישראל: שקט חסר תקדים בגדה וברצועה; כלכלה חדשה של היי-טק וגז; פוליטיקה חדשה של אחי ופייסבוק; ובעיקר דעיכתה של הפוסט-ציונות (כך שביט).

שביט מתבסס על סקר שהתפרסם לכבוד יום העצמאות שהראה ש-90% מהיהודים גאים להיות ישראלים. לפי מה שראיתי, רוב התגובות מתרכזות בקשקושים שלו על כמה פוסט-ציונות הייתה אופנתית פעם ועכשיו היא לא, אבל נעזוב את זה ונתרכז ברישא של הדברים, לפיהם '…בשנים האחרונות פשטה בישראל תחושה חתרנית: בעצם לא רע כאן כל כך. בעצם יש סיבה לגאווה. אולי הציונות לא לגמרי נכשלה, ואולי מדינת היהודים לא לגמרי אבודה, ואולי יש תקווה.'

מה מתברר? בשנה שעברה נערך אותו סקר ויצא ש-93% 'גאים להיות ישראלים'. לפני האחי-פייסבוק, ולפני אובמה החדש. מה לגבי שאר הדברים? סקר הלמ"ס ב-2011 הראה ש-88% מהישראלים מרוצים עד מרוצים מאוד מחייהם. למעשה בכל סקרי הלמ"ס שמצאתי בהם את שביעות הרצון של הישראלים (2005-2011) הנתון הוא 82% ומעלה, מרוצים עד מרוצים מאוד מחייהם*. האם אלה 'השנים האחרונות' אליהם התכוון שביט? קשה להאמין, שכן אלה היו גם שנים של מלחמה ובעיות כלכליות, וחלקן בכלל בלי אובמה (חדש או ישן), ובטח בלי פוליטיקת הפייסבוק והאחי. נשארנו עם פוסט-הציונות. קשה לחשוב על מדד רציני ל'עוצמת הפוסט-ציונות', וקשה עוד יותר להאמין שלשביט יש אחד כזה. אני מניח שהוא השתמש באותו מדד לכל הדברים הללו – "מדד התחושה הפנימית בישבן של ארי שביט".

בקיצור, מכיוון שהרישא נופלת אין טעם אפילו לטפל בסיפא. הישראלים מרוצים מעצמם ומהחיים לא בתור עניין חדש מאוד, וכל ה'סיבות' של שביט למצב החדש לכאורה הזה מתפזרות כמו רוחות רפאים כועסות עם אור הבוקר. מזל ששביט איננו סטודנט שנה א' במבוא לשיטות מחקר, היו מעיפים אותו גם לכל הרוחות.

* למעשה נראה שיש מגמה של עלייה מונוטונית ואולי לינארית. יתכן שהדבר נובע מכך שאנשים דתיים יותר נוטים לענות שהם יותר שבעי רצון מחייהם, ויש יותר אנשים דתיים בסקרים? אולי. אין לי כוח להריץ את הרגרסיה כרגע, אני מניח גם שמישהו עשה את זה כבר.

מודעות פרסומת