citation required

מאת נביא שקר

הפוסט קטנוני יותר מהרגיל, ומערב אימיילים ביני לבין אדם אחר. הוא מהווה סוג של קרב אינטרנט.

לד"ר גיא בכור – הפרשן שמפרסם את הגיגיו באתר gplanet – יש חיבה להפניות היסטוריות. מאמר על החמאס נפתח בתיאור ההתנקשות ביוליוס קיסר. מאמר אחר על הרשות נפתח דווקא במשפחת דה-מדיצ'י. אני בעד התחלות לא-במיוחד-קשורות שיוצרות עניין, ואף שהדבר לעיתים קרובות מאולץ אצל בכור, אם זה היה סוף הסיפור לא הייתי מטריד אתכם.

העניין הוא שלפני כמה ימים בכור פרסם מאמר על המצב בין ישראל לארצות-הברית, וקישר אותו לנטישתו מרצון של הכתר על-ידי לצ'ארלס החמישי, מלך ספרד והקיסר הרומי הקדוש. בכור מפרט:

אלא שיום אחד, ובאופן שהדהים את אירופה כולה, הוא נטש הכל, ויתר על הכתר ועל הממלכה העצומה לטובת בנו, ופרש למינזר, עד למותו. הכל פערו פה בתדהמה לנוכח הנסיגה שלו: אנשים ששנאו אותו ויראו מפיו החלו פתאום לקרוא לו עכשיו "קארל הגדול", ורבים החלו לראות בו קדוש, עד כדי כך. תדמיתו ההיסטורית קיבלה מהפך. קארל ידע לשחק את משחק הזמינות והנדירות, ולפיו ככל שמישהו זמין ונראה יותר, כך ערכו יורד, וההיפך, ברגע שאתם "מרעיבים" את הצד השני, ורומזים שאתם כבר לא פנויים, או שהקשר עלול להסתיים, כך הכבוד וההערכה כלפיכם עולים, בדיוק כמו בעולם החיזור הרומנטי. זו גם הסיבה מדוע כאשר אנשים מסוימים מתים, ערכם רק עולה. פתאום רואים כמה גדולים היו, רק משום שהם לא נמצאים עוד, והם מעכשיו נדירים. זו גם הסיבה מדוע אנו בישראל מחליפים פוליטיקאים בקצב…(הגיג ארוך)…ישראל "נעלמה" בארבע השנים האחרונות בממשל האמריקני, אולי בגלל חוסר כימיה בין מנהיגים ואולי בגלל חוסר הבנה של אובמה מהם  האינטרסים האמיתיים של ארצו כמעצמה עולמית.

בכור אז עובר לניתוח של המצב בין ישראל לארצות-הברית, ניתוח מגוחך למדי, אם כי לא פחות מגוחך מהניתוחים של כל-מיני פרשנים ופוסט-הוקרים רשמיים. אז נעזוב את זה. אני מעדיף להתמקד דווקא בידע ההיסטורי שבכור מתהדר בו כאן. עד כמה שאני יודע (גוגל-גוגל-ויקיפדיה), יש תיאוריות שונות מדוע צ'ארלס ויתר על משרתו, ו'משחק זמינות' הוא לא בדיוק הסבר מוכר.

מותר לבכור להמציא הסברים פסיכולוגיסטיים כמו כל אחד אחר, כמובן. אני רוצה להתמקד בפרט אחד שהזדקר והפריע לי במיוחד, המשפט "אנשים ששנאו אותו ויראו מפיו החלו פתאום לקרוא לו עכשיו 'קארל הגדול', ורבים החלו לראות בו קדוש".

לא מצאתי שום קישור, הפנייה או אסמכתא שתומך בכך, לא לכך שאויביו פתאום כינוהו בכינוי של שארלמאן, ולא שרבים ראו בו קדוש. זה לא אומר שזה לא נכון, ואני מניח שבכור מסתמך על דברים כלשהם כשהוא מקליד את ניתוחיו המלומדים?

נכון…?

כתבתי בנימוס ובחנפנות משהו לד"ר בכור תחת אחד הבדויים, הצגתי עצמי כאדם חובב היסטוריה ומעוניין לקבל את ההפנייה לטקסט המקורי עליו מבוסס המשפט הספציפי הזה. בכור השיב:

תודה על המייל ועל העניין!

אין לי טקסט ישיר, משום שהמידע בנוי על היידע הכללי שלי, ועל הזיכרון האישי. אני מניח שתוכל לבדוק באנציקלופדיות ואפילו בוויקיפדיה. אך מה שפרסמתי ידוע היטב.

הרמתי גבה. אולי זה בגלל שאני לא הייתי מעז לכתוב מידע היסטורי שלא נבדק בצורה מינימאלית, אפילו בבלוג נידח שאף אחד לא קורא אותו. כאמור, זה גם לא בדיוק 'ידוע היטב'. כתבתי לבכור שנית, בניסיון לוודא שהוא מבין שהכוונה איננה לפרישת צ'ארלס החמישי באופן כללי, אלא ספציפית לתגובת אויביו, הכינוי קארל הגדול, וייחוס הקדושה. הבהרתי שחיפשתי כבר באינציקלופדיות ולא מצאתי אסמכתא. בכור לא ענה, ייתכן שהוא היה עסוק בכתיבת מאמר המקשר בין רספוטין לניסוי הגרעיני של צפון קוריאה (אני לא ממציא את זה).

אז כתבתי עוד 3 פעמים במרווח של כמה ימים כל פעם. קטנוני, כבר אמרתי?

בכור השיב:

חלק גדול מן הנכתב באתר הוא הידע הכללי שלי. לא הסתמכתי על מקור לצורך העניין, הרי זה מן המפורסמות. אתה מוזמן לחפש, ולמצוא אסמכתא, אני בטוח שתמצא.

אם לא, חזור אלי.

הבהרתי שוב פעם שאני מתכוון למידע ספציפי, ושלא מצאתי אותו במספר אינציקלופדיות. בכור לא השיב, אז כתבתי עוד 3 פעמים במרווח של כמה ימים כל פעם (למה? כי ככה).

הנחתי שבכור סתם מתחמק מלהכיר בכך שהוא מקשקש, אבל חשבתי לכתוב עוד פעם אחת, הפעם תוך הדגשה שאני הולך להעלות את הדברים בפומבי (אאאאווווווו). הוא לא ענה.

ועכשיו, אפשר ללכת לישון.

מודעות פרסומת