סבא ארצי השלישי, בוב פרוסט, ומילה על פראידוליה

מאת נביא שקר

קודם כל, למה אף אחד לא עוזר לבן-אדם המסכן הזה? ארצי ממשיך בסיפוריו לשום מקום:

בפעם הבאה הוא יקשור בצל לחגורה

אני יודע שאמרתי זאת בעבר אבל אני חש צורך להדגיש – אין כאן שום עריכה מצידי. כנראה גם לא מצד ידיעות אחרונות.

אבל ארצי לא רק מספר על הפעם שהוא ננעל מחוץ לבית או הפעם שהוא שכח איפה הוא שם את הפלאפון. הוא מצרף גם תרגום פרי עטו לשיר המפורסם של רוברט פרוסט, "הדרך שלא נבחרה". תרגומים הם לרוב עניין של טעם, ועל טעם אין מה להתווכח.

אלא אם כן מדובר בחרא.

וזה חרא.

והדבר היחיד שטוב בחרא הזה, הוא שזה יאפשר לנו סוף סוף לענות על השאלה – האם יש משמעות למילים שיוצאות לארצי מהפה? יש וויכוח עתיק על משמעות המילים בשירים של ארצי, ובעיקר האם יש כזאת בכלל. לכאורה זה וויכוח שאי אפשר באמת לפתור אותו, תמיד ניתן לחלץ בדל משמעות או לטעון שארצי באמת התכוון למשהו. אבל התרגום הזה יאפשר לנו לקבוע – אין משמעות.

קודם כל, כדאי לקרוא את השיר המקורי, למשל בקישור כאן. לאחר מכן, הביטו בתרגום של ארצי (ש"עף בחופשיות על השיר" כדבריו):

שתי דרכים התפצלו להן ביער צהוב,

ולצערי לא יכולתי ללכת בשתיהן,

וכך הבטתי הכי רחוק שאני יכול בדרך הראשונה ובנוף,

עד צומת הפיתול הבא בין הצמחים והאין.

ואחרי זה הבטתי בשניה, שאפילו נראתה לי עדיפה,

כי צמחה עליה צמחיה ואיש לא השאיר עליה עקבות מקטיפה.

אבל האמת ששתי הדרכים נראו דומות בשמש הפנויה,

אז בחרתי בשניה.

המשכתי ללכת, ידעתי שכל הדרכים מתפצלות,

ושספק אם אוכל לחזור אחרונית למקום הזה עם אותן שאלות.

ועברו עלי שנים ואני עוד נאנח ומתבלבל:

"שתי דרכים התפצלו להן ביער צהוב

ובחרתי ללכת בדרך שהלכו בה הכי פחות, וזה עשה לי את כל ההבדל"

 

ידיד הגדיר את התגובה שלו כך: "החלק במוח שלי שאחראי על מקצב וחריזה הקיא לעצמו בפה". ארצי רוצח את החריזה המקורית של השיר ומקים לתחייה מין מפלצת פרנקנשטיין עשוית טלאים במקומה.

וזה מביא אותי לעניין המרכזי – מה זה אומר "עקבות מקטיפה"?

כן, אפשר בטח להמציא איזשהי כוונה, אבל אם תנסו לעשות זאת, אני אשאל אתכם "מה זה אומר, שמש פנויה?". האמת היא שאין כאן כוונה. ארצי היה צריך חרוז ל'עדיפה', אז יש 'קטיפה'. הוא היה צריך חרוז ל'שניה' אז מופיע 'פנויה'. באותה מידה זה היה יכול להיות 'עקבות בלטיפה", או "צעדי רדיפה", או "צעדי נימפה", או "עקבות מתקפה". או באותה מידה "השמש החיה", "השמש הצפויה", "השמש התלויה", או אולי "נטויה". לאף אחד מהביטויים הללו אין חפיפה בשיר המקורי של פרוסט.

יהיו שיגידו "טוב, עקבות מקטיפה, הכוונה מין צעדים רכים…" – לא. תפסיקו. פשוט…פשוט תפסיקו. התופעה שאתם חווים כרגע היא פראידוליה, אותו דבר שגורם לכולנו לראות פנים בעננים – מדובר בהשלכת משמעות על גירוי אקראי. לרוב פראידוליה מתייחסת לתפיסת צורה בגירוי ויזואלי (שמו של אללה בעגבנייה, ישו בפיסת לחם, פנים על הירח), אבל ארצי מדגים שהתופעה יכולה להיות גם סמנטית – שיוך משמעות לביטוי שהוא חסר משמעות.

אם התרגום של ארצי היה שיר מקורי, היינו באותו וויכוח ישן על המשמעות האפשרית של דבריו. אבל למזלנו יש מקור, ואפשר להבין שהוא פשוט היה צריך חרוז. לא מדובר בלהטוטן מילים עם כוונות נסתרות, אלא באדם ששכח שהוא שם את הפלאפון בגרב והיה צריך חרוז ל'הבדל'.

אז קפץ לו 'מתבלבל'.

מודעות פרסומת