מלחמת בחירות?

מאת נביא שקר

דגש על סימן השאלה בכותרת.

הנקודה העיקרית, למי שלא רוצה לקרוא הרבה

אין מספיק נתונים בשביל להגיד האם בחירות בישראל מעלות את הסיכוי למלחמה. זה לא אומר שבחירות לא משפיעות על קבלת החלטות.

רקע

הרבה אנשים העלו את השאלה הברורה – האם עיתוי הסיבוב הנוכחי בין ישראל לעזה הושפע מכך שיש בחירות בקרוב? התשובות חלוקות, בין ברור שכן לאולי לא. נחום ברנע טען בסוף השבוע האחרון שברור שמלחמה מועילה לאופוזיציה, ועל-כן לא סביר שנתניהו יצא למתקפה מתוך מחשבה על בחירות, אלא למרות הבחירות. יש אינספור פרשנים אחרים שטוענים באותה מידה של בטחון שפיצוצי רקטות מאירים את הממשלה באור מרשים בעוד האופוזיציה נשארת בחושך, ולכן המתקפה עכשיו.

בין כל המלל בולט לטובה הפוסט הזה במדריך הטרמפיסט לסטטיסטיקה, שמנסה להזריק קצת נתונים לדיון המתנהל רובו בתווך בין תחושת בטן לצעקה גרונית. הפוסט מציג את מערכות הבחירות האחרונות בישראל, מבצעים של צה'ל, טילים פלסטינים והרוגים פלסטיניים, ואת המחאה החברתית. הוא נמנע מלענות באופן ברור על השאלה 'האם בחירות בישראל מגבירות את הסיכוי למבצע צבאי', אבל מעלה כמה נקודות למחשבה.

עם כל ההערכה לגרף ולניתוח, יש שם לא מעט בעיות. את רוב הבעיות מעלה הכותב בעצמו, והדברים הבאים אינם בגדר ביקורת, אלא פשוט נקודת הסתכלות אחרת. הבעיות העיקריות שלי היו:

1. התקופה שנבדקה מאוד מצומצמת.

2. הרוגים פלסטיניים ורקטות זה עניין רלוונטי, אבל הוא לא היחיד. יש אירועים אחרים כמו מתקפה בלבנון, או תקיפת הכור בסוריה, שאינם מושפעים או משפיעים הרבה על הרוגים פלסטיניים ורקטות, אבל לו נערכו סמוך לבחירות ברור שהיה עולה חשד להטייה.

3. המודל שבודק את תגובות הצדדים מאוד פשוט (כאמור, זאת בעיה שהכותב עצמו מכיר בה). חוקרים באמ-איי-טי ניסו למדל את כל עניין הרקטות-אל-מול-הרוגים-אל-מול-תקיפות באמצעות מודלים קצת יותר מורכבים הבונים 'פונקציות תגובה' לשני הצדדים, והגיעו לסקנה ששני הצדדים מגיבים בצורה רציונאלית וסיבתית משהו (*** הערה מתקנת: טל גלילי מצביע על כך שנכתב מאמר תגובה למאמר הזה על ידי עמיתים בתל-אביב, שטוען שנפלה שם טעות. היו תגובות לכך אך לדברי גלילי הן לא היו מספיקות. כדאי באופן כללי לקרוא את ההערות של גלילי על הפוסט).

הצעה

במקום להסתכל רק על הרוגים פלסטיניים, רקטות, ומבצעים כנגד הרצועה, הבה נבדוק את מבצעי צה'ל המשמעותיים מאז שנות ה-90. עבור כל מבצע שכזה, נבדוק היכן הוא נופל בתקופה שבין 2 מערכות בחירות. נחלק כל תקופה כזאת שרירותית ל-12 'תאים' ונשים 1+ בכל תא בו התרחשה מתקפה שכזו.

לאחר מכן נסתכל על ההיסטוגרמה שנוצרה ונבדוק האם יש סטייה מהתפלגות יוניפורמית ("הבחירות לא משפיעות") לכיוון התפלגות ששמה משקל רב יותר על התאים האחרונים ("בחירות מתקרבות גוררות הסלמה"). אפשר לעשות השוואת פקטורים בייסיאנית, אבל בואו קודם נסתכל על הנתונים.

הנתון העיקרי והבעייתי כאן הוא תקיפות צה'ל. שלפתי את התקיפות מהאינטרנט, אבל הרבה מהן לא רלוונטיות (מבצעים קטנים במהלך האינתיפאדה השנייה, למשל). נאלצתי להפעיל שיקול דעת סובייקטיבי משהו. שאלתי 'אם מבצע כזה היה נערך סמוך לבחירות, האם אנשים היו טוענים שיש כאן אפשרות לקורלציה'.

כאמור, גישה מאוד לא מושלמת. אני מביא בסוף את המבצעים שכללתי. אם לאנשים יש נימוקים מדוע להוריד או להוסיף מבצעים – בבקשה. חסרים גם אירועים כמו פתיחת מנהרת הכותל והתנקשויות שונות. מצד שני חסרים גם אירועים לא אלימים שקשורים לבחירות כמו ניסיונות משא ומתן והטבות שונות.

תוצאה

הו, R

מסקנות

המסקנה האישית שלי היא –

אין באמת מספיק נתונים בשביל לדחות או לקבל את ההשערה שבחירות מעלות את הסיכוי לתקיפה. אפשר לבנות מודל חלופי ליוניפורמי, לעשות ניתוח ולהגיע למספר כלשהו, אבל זה יהיה די שברירי. ומה הטעם? 'מבחן הטראומה האינטרא-אוקולרית' (או יותר נכון העדר טראומה שכזו) רומז שאיננו יכולים לדחות את ההשערה שישראל תוקפת בערך אותה מידה בכל נקודת זמן. אם נכנס נתונים ל-3 תאים בלבד, ההסתברות יוצאת בערך שליש-שליש-שליש.

כדאי להדגיש – אני לא אומר שסיבוב הלחימה הנוכחי בהכרח לא הושפע מהבחירות, או שסיבובי לחימה ותקיפות קודמות סמוך לבחירות לא לקחו את הבחירות בחשבון. הערה פשוטה שתתגלה בפרוטוקולים של חברי הקבינט שווה הרבה יותר מכל הגרפים האלה.

כדאי להדגיש 2 – הניתוח הזה מאוד פשטני. הוא לא לוקח בחשבון בצורה מספקת את העובדה שלא תמיד יודעים מתי יהיו בחירות בישראל. עשיתי גם קצת מיש-מש בשנות ה-2000 כאשר היו בחירות נפרדות לראשות הממשלה ולכנסת. ההנחה הייתה שזה עלול להשפיע בשני המקרים, כך שצריך לחלק את התקופות לתקופות נפרדות (בין בחירת ברק לנפילת ברק ועליית שרון, ובין עליית שרון לבחירות הבאות בכנסת).

תקיפות/פעולות שנלקחו בחשבון

* דין וחשבון (יולי 93) * תקיפה בבקאע, 30 פעילי חזבאללה נהרגים (יוני 94) * ענבי זעם (אפריל 96) * תחילת האינתיפאדה השנייה (ספטמבר-אוקטובר 00) * חומת מגן (מרץ 02) * דרך נחושה (יוני 02) * תקיפה במחנה פליטים בסוריה (אוקטובר 03) * קשת בענן (מאי 04) * ימי תשובה (ספטמבר 04) * מבצע רקפת (תקיפת כור בסוריה, ספטמבר 07) * מלחמת לבנון השנייה (אוגוסט 06) * גשמי קיץ (יוני 06) * ענני סתיו (אוקטובר 06) * חורף חם (פברואר 08) *  עופרת יצוקה (דצמבר 08) * תקיפה אווירית בסודאן (ינואר 09) * תקיפה אווירית בחרטום (אוקטובר 12) * עמוד ענן (נובמבר 12)

מודעות פרסומת